Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1895-01-01 · Heft 5 · p. Seite 200

200 Die Tharguonm zur Thoralection. Gehen wir nunmehr zur wörtlichen Uebersetzung der beiden in Eede stehenden Abschnitte über, so muss sich unsere Betrachtung noch einer ־vierten ßecension, nämlich der des Onkelos, zuwenden. Dann aber gelangen wir zu dem Ergehniss, dass zunächst die im M. V. vorliegende Uebersetzung im Gegensatz zu den historischen Stücken eine fast durchweg palästinische genannt werden muss. Nur in einzelnen Fällen stimmt dieselbe mit Onkelos überein; hierher gehören: מידא statt מן ידיהון (P. J.) 14, 30; כיף st.;30 ,14 גיף ידא רבתא st. במימרא דה׳;30 ,14 ידא תק־־פתא st. בשום מימרא ואמרו;30 ,14 דה' st. חפו עליהון;1 ,15 ואמרין st. בסון עליהון (P. J.) 15, 5; אדירא st. מה משבחא היא (P. j. u. 0. v.) 15, 6; ובתי st. 0) ובסגיעות. p.) 15, 7; תוקפך st. 0) גיותנותך. p.) 15, 7; תהומי st. דנן;8 ,14 תהומיא st. 0) הדין. p.) 15, 13; בכין st. הא בכן (P. j.) 15, 15; ה׳ st. 0 מימרא דה׳. v. דיבריה דה׳ (C. p) 20,1; פיתגמיא st. ארי;20,1 דבריא st. 5 ,20 אדום; 7, 11; אלהך st. לתאי;5 ,20 אלהכון st. עביד :6 ,20 לשנאי st. דיימי;6 ,20 נטיר st. לשיקרא;7 ,20 דמשתבע st.;7 ,20 על מנן וקדשיה st. ,0) גיופין;11 ,20 וקדיש יתירnk. תגוף) st. גיורין 20, 13. Allerdings muss hier erwähnt werden, dass auch 0. P. in manchen Ausdrücken mit Onkelos übereinstimmt, wo man nach P. J. und C. V. andere hätte erwarten sollen, z. B. 30 ,14 ופרק, wo Ps. Jon. ופריק ושיויב und m. y. ופרק ושיויב haben, was also vermutken lässt, dass die palästinische Ueber- Setzung ושיזיב lautete, zu der dann aus Onk. ופרק hinzugekommen sein mag. עממיא st. אומייא (P. j.) 15, 14; תעביד לך (auch M. Y.) st. plur. (P. J.) 20, 2; תבגוד (auch M. Y.) st. חתדון (P. j.); תפלחינון st. תפלחון קדמיהון (P. j.) אלהך st. אלהכון (P. j.) אל קנא st. אלה תאן (P. J.) מסער st. מדבר (P. J. u. m. y.) 20, 5; תימי st. בשמא דה׳;7 ,20 תשתבע st. בשום מימרא דה׳ (P. j.) 20, 7; למננא st. על מגן (P. j.) 20, 7; לקדשותיה st. למקדשא יתיה (P. 4.) 20, 8; שיתא st. בשיתא (P. j.j 20, 11; עבד st. ברא (P. j.) 20, 11; דבהון st. מה דאית בהון (P. J.) 20, 11; על כן st. בגין כן (P. j.) 20, 11. Man sieht also, dass C. P. hauptsächlich im Dekalog häufig vom palästinischen Thargum abweicht und mit Onkelos übereinstimmt. Vielleicht ist in dieser Uebereinstimmung uueh der Grund für das vollständige Fehlen dieses Th arguniabschnittes im C. V., 0. N. und den Agg. zu suchen; doch wird hiervon noch weiter unten die Bede sein. Abgesehen von diesen immerhin doch nur vereinzelten Fällen ist es nicht schwer, zu zeigen, dass wir in M. Y. eine