Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 2 · p. Seite 87

Ein Targum der Amidah. 87 צלותא עד דסלוקו מארע שביא * וקם עזרא כהנא וחברוהי בכנשתא רבתא וקבעו ההיא צלותא * דודא כללא דכל צלותין ובל שאלתיך* ואתרשימת בפום כל ישראל ורות סדירא בפומהון בהאי דרא * ואף הכי אנן מצלן בה קמי מרא דבשמיא * ההוא יתוב מ־מרא לרחמא עלנא כיומי קדם * ויעביד לנא נסא ופורקנא כמא הפרק לן מבבל * ובק מניה במטותא לא יתנשי פתגמי אוריתא מלבן דנהוי מתנחמין בגלותא והא מצלינן * אתיבנא מתא לאוריתך וקרבנא מלכנא לפולחנך * ותהדר לנא בתיובחא שלימא קדמך * ותהי תיובתא דרפותא לקבלא לן קמך * ונבריך לך מרן דקבילתא תיובתא סלח ל׳ * ואף כד אנחנא חייבין לאוריתא מתרחם עלנא ומשתביק לחובנא־ונבפי לן מן מרנא דישבוק לנא * כמא דשבק לן על כמא חובין דחבנא קרמוהי * מיומא דקמנא על ימא הסוף ובמדברא * וכד סליקנא לארעא דישראל ואגן הבן קמיה ומצלן קדמוהי ושבק לן * והוא פריק לן על ידי נגוליא דדנו ית ישראל * ואף הכי על ידי הובנא אנחנא בנלותא * בכין אנחנא בעין מניה דישבוק על חובנא ברחמתיה * והא אוקמוה חבריא * ישבור, לנא מתא ארום חבנא שרי לן מרנא אתם מרידנא * אלהא טב את למשבק על חובין ועוין לכל מן דיהדר בתיובתא קמך בריך הוא ייי דמרחים ושביק לבל מן דתב קמיה ’ * ראה ב' שלחו להון בני בבל לבני ארעא דישראל יאות להון למבכי על חרבן בית אלהנא * ולמעבד התפלא על דגלו עמא קדישא מארעהון ואשתארן בלא שכינה ואהוו(!) מיטלטלין מאתר לאתר הא כעניא דמהדר על כל פתחין ותרעין * ואף הכי אפלו שכינתא אשתארת במסכינותא ביניהון * ולית לה בהאיי זמנא כלום מגרמה דלא תהי משנא להון טיבו׳ * ואנן מצלינן קלם מרן דיסתכי ממדור קודשיה לרחמא לשכינתא דאיהי בנלותא עמן * וכלי ירחם קודשא בריך הוא על ברתיה בת שבע אמיד, דשלמא מלכא * בכין ירחם עלנא עמה * והא אמרינן * חזי כען במטותא מנך חזי עניותנא חרון דיננא מיל דטלטילו לנא אתפרע מנהון בארעא ומן שרין דילהון בשמיא ־ ורחים לברתך ולבנך מסכינא 4 אוחיל(?) למפרק יתנא ארום אלד,א פריק בתקוף את * בריך ייי דמימריה פריקא לישראל * רפאינו * אמרת כנשתא דישראל אסיאני יי דהרת מריעא בחובי ביני עממיא דאת אשליטתא יתהון עלי בדיל חובי קדמאין דחבית קלמך * והכא תבית לותך ולך יאי יאות (לחמא) לרחמא עלי * גלי גבורתך עלי למפרק יתי * לית אנון מסברין אלא לאסותא דתיתי מנך * פרוק לן פורקנא שלימא דלא תהי ערתא וגלותא בתראה