Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 11 · p. Seite 521

Das Zunz’sche Buch über die ״gottesdienstlichen Vorträge“. 521 Agg. cap. 84 (11) רבי שמעון בן גמליאל bis מתחיל מתשרי aus b. Baba Mezia 106b (vgl. Tosefta Taan. I)1) fehlt in A. Agg. cap. 65 (13)מכאן לפומין שאינם שבעים, vgl. b. Joma 74b fehlt in APJ. Agg. cap. 69 (8) היא לוז שצובעין בו את התכלת bis והם מתים aus b. Sota 46 a fehlt in APJ. Agg. cap. 74 (2) ואין חותבין בשר אלא על גבי השולחן aus b. Berach. 8 b fehlt in APEJ '2). Die letztere stelle lautet in a: בג׳ דברים אני אוהב בגי מדי (P את בני מורח, [Ber. את המדיים] j את בני מרי, a. R. (מדינחא ואוכלין אלא חותכים ואוכלין, ואין (so auch p für שאין מושכין(נושבין אלא ביד, ואין מתייעצים אלא בשדה הה״ד (so auch PE) נושקין בפה וישלח יעקב וגו¬; in p ist der Schluss: ואין נוטלין עצה אלא בשדה שג׳ השדה אל צאנו, in E: ואינן . . עצה אלא בשדה רבוד׳ ויקרא וגו׳ , in j: ואין.. עצה אלא בשדה דאית בה רווה הה״ד וישלח... השדה אל צאנו. In den Agg. dagegen ist der Schluss nicht nur geändert in ואין.. עצה אלא במקום רווח כענין"שנא׳ וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה במקו׳ רווח, sondern noch durch das Sprichwort3) erweitert מתלא אומר בחקל דאית ביה איוגדין לא תימר מילה דמפטירין — einen Zusatz, den APJE ebensowenig kennen4), wie Pessikta 33a, Tanchuma, ed. Buber, הקת No. 11, Tancli. rpn No. 6, Ivohel. r. 7,23! Diese Stellen führen auch zur Würdigung des einiger־ rnassen befremdlichen Satzes: 5) GVL S. 177 f.: ״In den ersten 95 Capiteln, welche zu den eilf ersten Wochenabschnitten der Genesis gehören, finden sich bis auf sechs Stellen und einige in den Text ge.rathene Glossen, keine Spuren späterer Zuthat“. Solche ״Spuren späterer Zuthat“, die von Zunz als solche nicht erkannt worden sind, sind bereits die eben angeführten Beispiele aus Agg. cap. 1, 31, 34, 65, 69, 74, das ,במקום רווח 0 Vgl. Rabbi110vicz; ד״ס z. St., wo auch die Var. ר' דרסא für ר׳ שמעון בן מכסיא in Bab. Mez. notirt ist: das Stück in B. R. der Agg. kann daher aus dieser Stelle im babyl. Talm. entlehnt sein. 2) In J-Aerg. § 131 ist fälschlich b. Ber. als Quelle verzeichnet. 3) Vgl. Raschi z. St. in Berach. und Vaj. r. c. 32 (2), Khl. r. 10,20, Midr. Tehillim Ps. 7. 4) Aus diesem Zusatz, will Lern er, ebend. S. 111, auf die Priorität .der Pessikta scliliessen! — Erwähnt sei auch hier, dass auf die Stelle in cap. 74 i’n A. die Auslegung zu Gen. 31,5 folgt: ואלד,י אבי היה עמדי, עמדי סמכי; P עמדי, עמודי סומכי; R ‘מהו עמדי, עמודי סמכי; in den Agg. fehlt diese Auslegung.