Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 10 · p. Seite 438

438 Der Midrasch Beresehit rabba. 115) חמא חמן עמודיא מכסיין בטפיטין, Ar. (טפיט, iv 63) חוא חמן עמודיא מיכסיין בטפיטין; Agg. חמא.. עמודיים!) מכסן בטפיטין. 116) לאחורי צלמי3) של חשך נפק טעין ליה גרדומי2) דדהב, ebenso Ar. (נרדם, II 360) und zugefügt: ס״א גרלמי לרהב;- Agg. לאחורי הרי חושך ושלח ליה נפק ליה והוא טעין גידומי דדהב. 117) והרי הוא בא נתכרכמו פני [ר׳] אמר ליה ארונו כא, ebenso Ar. (כרם, .iv 331) והרי ... פני רבי.. חוא בא; Agg. (3) והרי הוא עומר בחרן נתכרכמו פניו של ר׳ וכיון שראה שנתכרכמו פניו אמר לו ארונו אמר ארונו הוא. 118) מה שינך») עבד אמר ליה מן שתא&) דיהבת ידך עליה ׳*.ינשמתל), Ar. (נשם, v 394)מה שינך עביד א״ל מן ענתה .דיהבת ידך עלה אינשמת; Agg.מה עבדת בשיניך אמר ליה מן עונתא דיהבת ידך עילוהי איתנשימת. 119) ... הוה מחני שבחיה דר׳ חייה רובה.קומי ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי אמר ליה יומא [חד] חמתי ביבר ולא איתכנע מיקמיי אמר ליה ולמד, לא .איתכנעת מקומיייאמר ליה מיסתכל הייתי באגדה דתילים כיון דשמע כן מסר ליה תרי תלמידין והוו עלין עימיה לאישונה ובו׳, ebenso (mit geringen Abweichungen) Ar. לאשן I 320; Agg. רביגו.. דרבי חייא רבה קמיה דרבי ישמעאל ב״ר יוסי אמר ליה אדם גדול, אדם קדוש, חד ומן המתיר, בי בני ולא איתכנע מיניה, אמר ליה ההוא תלמידך דדעת משתבח ביה המיתי בי בני ולא איתכנע מנאי, אמי ליה ולמה לא איתכנעת. מיניה אמר ליה רבי חייא מסתכל הייתי באגדת תלים• כיון. י תרין תלמידוי והוון עיילין עימיה וכוי»). 120) מישבוטוטין, Ar. (שבט, vm 11)(משבטוטיף; Agg. (6) משבשושין. ג) ed. pr. עמודיי׳, in Yen. falsch, aufgelöst; sp. Agg. עמודים מכוסים, vgl. מ״ב• Die La. בטפיטין hat auch Yen, dagegen die ed. pr. und sp. Agg. בטפיסץ. 2) Y גרומו, J1 2 3 4 5 6 7 8 9 Ps. § 727 (wo Anf. und Ende des Stückes zu B. r. und nicht zu j. T. gehören) גרומי, B גידומי, vgl. Kohut das. S. 360b. und Art. גרום, II, 362, Levy I, 358ab und Fleischer, ebend. S. 437. 3) Auch P צלמי של חשך, J und Pesikta S. 74a (Lev. r. c. 27, Tanchuma ed. Bub er III S. 44 b) הרי חשך, V beide Laa. vermischt צלמי הרי חשך של חשך•. 4) Das zweite אמר אתנו nicht in den sp. Agg., vgl. מ״כ. In A und Ar. fehlen also die Worte וכיון שראה וכד, welche Frankel, Mebo, S. 52a als Zusatz von B. r. hervorhebt. 5) Wohl zu 1. שעתא, wie in j. T. ebend. 6) P עבדת לההיא שינך, Y עבדת ההיא שינך, ed. pr. ההיא שדך. 7) איכשמת auch in j. Eil. 32 b und j. Ketub. 35 a; ebenso hat A cap. 17 ואינסבת für ואתנסבת der Agg. Ueber die Assimilation des ת Schlesinger, a. a. 0. SA. S. 11 und 38, wie ob. No. 115. 8) Für ותועד נפשיה ebend. hat die ed. pr. ותצטער, B ותצער. 9) Auch YEJ משבטוטין, ed. pr.משבוטין, B משמטוטין mit der Erklärung שנשמט ובו׳