Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 10 · p. Seite 435

435 Noch einmal die erste ^alachische Controverse. heit auf die divergirenden Anschauungen über שבלת zurück־־., gehe, wird in keiner Weise erschüttert, und R. JochanaiPs Geist hat keinerlei Veranlassung, ,,zu grollen11. Nun aber ist es meine Pflicht, für diese meine Behauptung, dass אין שבלת במקדש״" nur für זריזין gelte/״ Autoritäten anzuführen, und es ist mir gelungen, solche zu finden. Als erste Autorität citire ich R Isak bar Schescheth (ריב״ש), den berühmten Schüler des R. Nissim Girondi (J'H); er sagt in seinen Responsen No. 163 Ende,' wie folgt: PBD (אבל אי שכמו שאנו בודרח לחולין לכתחילה מדרבנן לפי שיש לחוש למעוט המצוי כך היו בודקין לכתחילה בקרבנות מפני חשש הסירכות שהן מצויות כדי שלא יקריבו פסול לגבוה שאין להקל בקרבן יותר מחולין ואע״פ שאין וה אלא לכתחלה מדרבנן אמרו דל שאין "־שבות במקדש והו בדברים שאסרו חכמים משום גורה כגון שבות משום דכהנים וריוידה[ וכהד,יא דתנן בפרק קמא דשבת משלשלין את הפסח לתנור עם חשכה ומאחיוין את תאור במדורת בית המוקד ומפרשים טעמא בנמ׳ משום דבני חבורה ור־זין הן וכהנים וריוין הם אבל במה שאין אשורו משום נורה אלא י משום חשש אפור אם לחולין צריך להחמיר כ״ש במוקדשין. Diese sonnenklare Auseinandersetzung einer Autorität ersten Ranges könnte ohne Frage vollkommen zur Bekräftigung meiner Ansicht ausreichen. Doch es sei zum Ueberfluss noch auf ■־einen modernen Autor hingewiesen, auf R. Jacob Ettling er, der in seinem Werke ערוך לנר (zu Succah, pag. 43a) sich direct, gegen .die erwähnte Stelle im טורי אבן und gegen die Ausführungen des Verfassers zu Megillah 4a) mit folgenden Worten wendet: אמנם הטורי אבן במנילה תימה על התום׳ שהרי הבא אמרינן גוירה דשמא יעבירנו שלא ליטול במקדש הרי שבמקדש נ״ב גורו? ולכן נטה מתירוץ התום׳. ובלי ספק לא נעלם וה מתום׳ אבל לענ״ד ברור מלולו דהטעם דאין שבות במקדש היינו משום דכהנים וריוין הן ולכן לענין מגילה כתבו שפיר וה אפשר לכהנים לקרוא מנילה במקדש רליבא גוירה דרבה דהא כהנים וריוין הן...• ואפ״פ שסברא דאין שבות במקדש לא אמרינו רק בעניני עבודה שנצטו׳ לכהנים דבוה שייך וריזות דדהו, מכ״מ י״ל דגם במקרא מגילה שייך בהו ורמות כיון דבפירוש גלי לן קרא דלחי- עבודה כדילפינן מנילה דף נ׳ משפחה משפחה לבן הוי אמינא •שלא'גורו על הבדלם במקדש כיון שחשוב יותר מעבודה ועל כן מפרש ר׳ יוסף משום עניים.“ Hätte R. Jakob Et'tlinger das oben citirte Responsum des די״בש gelesen, er hätte ohne Frage darauf hingewiesen. Aus alledem steht es unwiderleglich fest, dass der Grundsatz אץ,שבות במקדש nur da Geltung hat, wo זריזות anwendbar ist. Die Polemik gegen R. Jochanam hat somit Halt und 28*