Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 10 · p. Seite 436

436 Der Midrascli Bereschit rabba. Stütze verloren, und in dem Streite R. Jochanan-Schwarz müssen wir unter allen Umständen R. Joch an an die Palme reichen. Der Midrasch Bereschit rabba. Von Dr. J. Theodor. ־ (Foitsetzung.) Parascha XXXI. 107) שהיו עושים בדדיוח!) קטנות, Ar.(שהיו עושין(1116 ,בי בדידות וכו׳; Agg. (2)שהיו עושים להם בדריות וכר. 108) (אעין דקידרינוף; ebenso Ar. קדרון, yii" 67) אלין דקרתינוץ; Agg. (8) (תיבותא דאעין דקדרינוף. 109) עריקין היינן מן קומיה נוניתיהא) בהרא בטיסא») דטיבריא, Ar.(מן קומוי גינותא (גוניתיה 41 11) בהדא בטיםא6) (324 11 ,ננת דטבריה; Agg. (11) מן קומי גונדא בהדא בוטיטה דטיבריה. 110) ר׳ יהודה .. ש״ל1) קילוס (קילים .1) היו בה ...ר נחמיה אמר תת״ק קילים; Ar.(קל, vn 93)ר׳ יהודה אומר ש״ל קילין.. ר״מ אומר תת״ק קילין; Agg. ר׳ יהודה אומר נ׳ מאות וס׳ קילין... ד׳ נחמיה אמר טי מאות קילין. ף P כרכיות, J1 Hiob § 909 בריכות, R (1. שהיו עושים בדריות (בדדיות ׳ •וכר שורות שורות של בדין ' ~ 2) V דקרדיכון£ ,דקדר ינון, P דקתרום (vgl. die Targg. zu Gen. 6,14, Levy, IV, 249 und 403. TW. 11 347), J II § 15 הקדרות (doch j! דקדרו׳, ed. Warsch. דקדרום), J § 51 דקרדום, ed. Warsch. הקרדום), überall ohne תיבוחא der Agg., wozu man die Targg, vergleiche. 3) I'n ed. Wilna fehlerhaft רקרדיכון■ — Die Erklärung von אמד תביקין (A תיבייקון, P תביקון, Ar. תבקיון), thebaische Eile, durch שהיו מחביאות בה in den Agg. das. No. 10 musste ganz unverständlich *bleiben. A bietet hierfür 3 Laa.: 1) im Texte שהוא מתיים und a. R. 2) ם;יא שהיו מתיבאץ, 3) ס״א שהיא מתביאית. Letztere La., auch durch שהוא מתביאית in P belegt, erklärt die Stelle überaus einfach: man nennt die Elle אמה תיבייקון UHqßoctxov), weil sie מתביאית, aus 07]ßcu־s, stammt! Eine andere Porra für מתביאית ist wohl מתיבאין, woraus מתיבאים in E (wenn hier nicht מתיבאים zu 1.) entstanden ist'; in den Agg. wurde בה zugefügt, weil man das Wort für eine Verbalform hielt 4) P בוטיתא , J ביטסא (J1 בפרטה), v ׳,־בי^יטא R בוטיטא, vgl. Levy, 1 211. 5) v .גונתיד, P גנתייא, R נוכדא, JT נודיא, J גונדיא. 6) Vgl. Ar., II, 41, Anm. 2. 7) Diese La. ist ausführlich im A1*. erklärt und in J § 53—54, wo zuerst die Stelle nach dem Agg. wiedergegeben ist, mit ואית ד אמרי רבי יהודה אומר ש״ל קילים היו בד angeführt, worauf dann in J1 (vgl. ob. No. 9 u. w. u.) im Texte folgt: בערוך מקיים ניר׳ ש״ל קילין ומפרש ד׳ קילין היו ברחבה ד׳ פעמים .ל׳ יעלו ק״ךי וכו׳, vgl. Ar. ehend. s. 93h unt. u. fg. (In sp. Agg. des Jalk. wurde בערוך*״מקיים ניר׳ aus dem Texte entfernt und dafür פירוש״ בערוך an den Eand gesetzt, wodurch das im