Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 9 · p. Seite 412

412 Die Hand Schriften Dr. L. Loewe’s. Schrift, 15. Jhrdt.p)? Die ,Seiten sind mit goldenem Eande zwischen schwarzen Linien eingefasst. Capitelanfänge und hebräische Stellen sind mit rother Tinte geschrieben. XVIII. Jacob Al asqar, homiletisch-midraschisches Werk im jüdisch-arabischen Yulgärdialekt zum Leviticus. Das Buch ist augenscheinlich nur ein Theil eines über den ganzen Pentateuch sich erstreckenden Werkes. Der Anfang fehlt, auch in der Mitte befinden sich häufige Lücken. Der Verfasser hat aus Talmud und Midrasch Homilien zusammengestellt, wie ans den Proben zu ersehen ist, die ich aus dieser Hs. in meiner Arabic Ohrestom., p. 14—19 veröffentlicht habe. Die Schlussnotiz lautet wie folgt: זה הספר של איש דעה למצוא מרגוע שתרבה הדעה בלשון ערביות] שיבין לבבי בלשון הקודש ובלשון ישמעאל נקרא לשון המשובש מתרגום ו? ודעת מחרוץ נבחר כי יעקב בחר אשרי תבחר ותקרב ליעקב אשקר ישמרהו צורו הערך ותקרב באותיות את בש אשקר וגם נצח ישראל לא ישנקח במדה שמ בה מודדין לו ביתו פתוח לרוחה ופתו מצויה ל ....? דרכים ומקרב לכל וקרוב לכל קוראיו לא יב תתן אמת ליעקב מה טובו אוהליך יעקב מי לא עתה יבוש יעקב אלא ישמח ויגל יעקב יענך יי ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב ועתה שמע יעקב אל תירא עבדי יעקב כי גאל יי את יעקב וי ועתה שמע יעקב עבדי וישראל סת? ובתבחרי, בגמטריא יעקב א אשקר .. ישעיה מג הלארה?... Wie man sieht, bezweckte der Yerf. zugleich die Her- Stellung eines arabischen Lesebuches. Jeder Wochenabschnitt ist mit einem Gedicht eingeleitet und geschlossen. Die Sprache ist nicht rein, sondern häufig mit hebräischen und talmudischen Redewendungen gemischt. Der Orthographie nach zu urtheilen ist das Werk maghribinisehen Ursprunges. Dass Mitglieder der Familie Alasqar im Maghreb gelebt haben ist zu ersehen aus Zunz, Literaturgesch. S. 530; vgl. Michael 0. H, S. 529; s. auch Neubauer in JQR YI, 400. Papier, 4°, 131 (dabei viele später eingebundene leere) Bll., deutliche maghribinische Quadratschrift, 17. oder 18. Jhrdt. XIX. Jacob b. Nissim’s Commentar zum B. Jezirah. Copie Josef Guggenheimer’s von Ood. Monac. 92 20, geschrieben 1849. XX. Sa'adjäh’s (angebl.) Commentar zum B. J., hebr., nach Cod. Monac. 40ä, von demselben geschr. 1848. XXL Sa'adjäh’s Commentar zum B. J. arab. Dr. Loewe’s Copie von Cod. Bodl. Poe. 256 (Catal. Neubauer, No. 1533). Hebr. Cursiv. XXII. Dasselbe in arabischer Schrift