Mannheim
Compact Memory

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 6 · p. Seite 256

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Volume
38 (1893-1894)
Issue
Heft 6
Article
Ein Brief Elijah Levita's an Sebastian Münster
Date
1894-01-01
Page
Seite 256 (sequence 5)
Language
German
Belongs to
article
OCR quality
70% known words query
IRI
…/2829132-2829654-2829661-2878292--25578-2878318
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

250 Ein Brief Elijali Levita’s an Sebastian Münster. שאלת ממני מי הם אנשי טבירייא שהזכרתי אותם כפירושי על דקדוק הר׳ משה קמחי. — והיה לך לדעת זה כי כן נקרא שם המקום הוא ןההוא .1) כלשון לאטין טיבדיה ואומרים שקיסר אחד מרומי יסדו שהיה ש־מו טיביריוש 4וכתב ר׳ יונה כי היהודים יושכי טיבדייה הם בקיאים בלשון הקדש ומבטים אותה יותי־ בצחות ובבירור מכל שאר היהודים וכתב רא״ע שמהם היו בעלי המסורת והניקוד והטעמים לא כדברי רבותינו ז״ל שאומרים בי, עזרא הסופר תקנם 4ויש לי תשובות נכונות להשיב עליהם ולא במחשבותיהם מחשבותי ולא אוכל להאריך: עור שאלת מהו שאנו קוראים הכתיבה הדקה משד• ־ ידוע תדע כי היהודים האשבנוים לא ידעו לבטא ישמה בהוגן כי שם הכתובה והכתיבה.1) ההיא בתיבה משקיט ובן קוראין אותו כל היהודים צרפתים ספרדים לועזים ויונים והוא מלשון ערבי בי מהם נלקחה ואת הבתיבה יבאה ראשונה לספרד שהוא קרוב להם ואהר כך נתפשטה בכל היהודים: ועוד לש לספרדים כתיבה אחרת שכתבו בה רוב ספריהם וגם היא באה להם מהערביים וקיראין לה כתיבה מועלאק ר״ל כתיבה של חצי אותיות ואחר שגורשו מספרר באה נם כן בארצות האלו לא ידעתי אם ראית מהם והם משימין היוד וזהויו בתוך הבית והכף וחריש ומי שלא בקי בכתיבה זו הרבה אינו יודע לקרות בה אפילו תיבה אחת 4 והכלל כי משקיט הוא לשון ערבי והוא בלשונם לשון דקות ורזות * ואנחנו האשכנזים מבליעין הקוף ונאמר משיט כי כן מלות אחרות שאנו מבליעין אות אחת באמצע התיבה ולא אובל להאריך: ומה שאנחנו קוראין שאר הכתב כתיבה גם זה מטעותי האשכנזים שימקצרים בלשונם כי שמה בתיבה אשורית לפי שהעלו אותו(אותה .1) עמהם מאשור לפי דעת רבותינו זכרונם לברכה גם יש יהודים רבים שקוראים אותה כתיבה מרובעת ואנחנו קוראים אותה כתיבה לבד ומניחים אשורית או מרובעת כדי לקצר הדבור: הנה בשרתני על העתקתך עזי דקדוק ר׳ משה קמהי עם ביאורי• ־ ובאמת צר לי על ככה כי ידעתי כי יש־ בו טעותים לא מעט קצתם מצד הרופסים קצתם מצדי כי זה יותר משלשים שנה שהברתיו ולא היה כהו(כהי.1> אז בדקדוק בבחי עתה על כן ידעתי כי דברתי בו דברים אשר לא כן ואינני תמיר, דק שנדפס שלש׳ או ארבעה!שלוש או ארבע.1) פעמים גם באיטלייה גם בתוגרמה ולא היה איש אשד תקן גם אחד מכל הטעותות אשר בו לא ידעתי אם אתה תקנתם 4 לכן אדוני איעצך נא אם לא התחלה להדפיסו אל תדפיסהו עד שתשלח לי ההעתקה אשר העתקת אותו כי בלי ספק שגם אתה שגית כי אין איש אשר לא יחטא ואני אעבור־ עליו ואראהו ואתקן המעוות וזה אעשה לכבודך להנאתך ולטובתך לא במחיר ולא בשחד רק שכר הבטלה ואיבוד זמני תתן: : בספר של שילוש לשונת לא הבנתי כוונתך על מה ערבבת בו לשונות אחרות שאינם (שאינן.1) לשון עברי בלל רק לשון הגרי ופרסי ומתלמוד ירושלמי לשונות משונות מאד 4ולפי זה היה לך לקרא שם

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.