Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 5 · p. Seite 215

lieber ein Mischnah-Pragment. 215 לעליון 1)אך אל שאול תורד, מה עשה: לו הק" הגלהו 2)לטדבר ער שהוא במלכותו והאכיל אותו עשב כבהמות שג׳ ועשבא כתורין לך יטעמון והיו הבהמה והחיה רואי; אותו בדמות בהמה ובועלין אותו שב׳ ושוד בהמות יחיתון מהו יחיתון כעני׳ שב׳ לא תתחתן, שנעשה3) חתן לכל בהמה וחי׳ ויואש מניי׳ שעשה עצמו ^וה שנ׳ ואחרי מות (יהוד׳) [יהויד׳] באו שרי יהוד׳ וישתחוו למלך 4)שעשו אוחו ^וה וקיבל עליו. שנ׳ או שמע המלך אליהם ונבעל .כנשים שנ׳ ואת יואש עשו שפטים5) ופרע׳ 6)עשה עצמו אוה ונבעל כנשים שנ׳ הנני נותן אח [פרעה] הפרע7) מהו הופרע 8)סירסו לאחוריו, הי׳ זכר ונהפך לנקיבה . הוא9) פרעה הופרע כעניין שני ופרע את ראש האשד. 10)ואיזה הוא זה בית אב שלו שנ״ ביום ההוא יהי׳ מצרים ... Spalte 4. ומגביהין11) ועושי; עצמן ^הות ומה12) הק׳ עושה להן מראה אותן שחץ שנ׳ (חהוא מלך על כל בני שחץ כגון נבוכדנצר 113שעשאו שחץ שנ׳ ומן [בני] אנשא טריר (ולבבך) [ולבבה] עם (חותא) [חיותא] כ׳ עשבא 1) T. A hat vorher noch אמר ליה הקב״ה רשע, T. B א״ל הקב׳ה חייך 2) So auch T. A; T. B nur והגלה אותו ohne למדבר. 3) So auch T. B; T. A hat diesen Zusatz nicht, dafür aber einen anderen längeren: ועל .כל זאת ולבב אנוש יהיב ליה שהיה יודע שהוא מלך על כל העולם והיום כבעל לחיות ולבהמות וכתיב ביה ולקצת יומיא אנא נבוכדכצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעילא י ברכת ולחי עולמים שבחת והדרת די שלטכי, שלטן עלם ומלכותיה עם דר ודר. 4) So auch T. B; A hat nach לה* den Zus. אמרו לו אילולי שאתה אלוה לא יצאת לאחר שבע שנים מבית קדש הקדשים אמר להם כך הוא וקבל על עצמו לעשות *לה. 5) T. A hat noch אל תהא קורא שפטים אלא שמוטים und ferner וכתיב ובלכתם ממנו den ganzen V. 25 aus 2 B. Chronik, Cap. 24. T. B fügt zu dem Satze ואת יואש עשו שפטים hinzu: כ״ד״א ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם. 6) So auch T. B; T. A hat ופרעה מכין שבבעל כנשים. 7) הפרע mit ה ebenso haben offenbar auch beide Tanch. gelesen. 8) T. B שפרעו לאחוריו הוא פרעה שהיו וכר ונעשה כקבה; T. A hat מהו הפרע שהי׳ זכר ופרע עצמו כנקבה. In dieser Form wird diese Stelle auch im Ar ach, Art. הפרע in! Namen des Jel&mdenu angeführt; indessen ist es ohne Zweifel dieselbe Deutung wie in unserem Midrasch, wie aus der Fortsetzung sich ergiebt. Ygl. die folg. Note. 9) Dieser Satz bildet die nähere Erklärung und Begründung des voraufgehenden; ebenso auch in T. A הפרע כמו דאת אמרת ופרע את ראש האשה. In T. B dagegen heisst es 'ד״א הפרע כענין שנאמר ופרע וג wonach es also eine zweite Auslegung sein soll. 10) Diesen Zusatz ואיזה הוא זה בית אב שלו hat auch T. B. In T. A fehlt er, wofür es daselbst heisst וכן הנביא אומר ביום ההוא תהיה מצרים .כנשים 1ג) Der Anfang dieser Stelle lautet, nach T. B, א״ר ברכיה אילו הגיותנין שרוחן גסה עליהן; T. A hat nur אילו הגיותנין שעושין עצמן אלוהות•!2) T. A hat ה״קב״ה עושה מהן שחצים בעולם כגון כבוכדנצר. T. B ומה ה״קב״ה עושה להן מראה אותן לבריות ועושה אותן שחץ בעולם שכ) הוא מלך וגו׳. 13) in T. A folgt hier sogleich ומן אנשא טריד וגר.