Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 4 · p. Seite 182

182 Miscellen. מחשבתו(וייעיד נפשו וירחיקהו מהמשך במחשבה)!) יכנס בחולי,הידוע במלאנקוניאה . כי2) כמר שהעמל הנופו (הגופני) יביא האדם לחליים קשים הקטון שבהם היגיעה והליאות כן העמל הנפשי יביא ביותר קשה שבחליים ויותר רע שבהם והוא חולי המלאנקוניאה«) , והיותר טוב להוציא החושק מהמשך במחשבה שתית היין בשיר 4) וספורי האוהבים ושמיעת מליצת השיר 5) או הבטת המים והגנות החקקות (הירקות)») והפנים הנעימיםל). ואמר רופש (רופיש) כי היין רפואה חוקה לנאנקים ולמתפחדים ולחושקים. ואמר גלינו ם מי שמצא!שימצא) עשיית היין מהענבים עד שיהיה משמח הנפשות הנאנחות3) ויחדש השמחה לאדם») חכם מחוכם . וספר בי זיתון±0) החכם אמר כי כמו שהתורמום המר כשישחלג!) במים ישוב מתוק כן(אני אומר)2!) ביין כי הוא יסיר מרירת הנפש ויגונה . ואמר רופש ךופוש) אין היין לבדו כשישתה בשווי ירחיב(מרחיב) הנפש ומסיר ממנה הדאגה אבל זולתו 3!) ג״כ כמו המרחצאות שחמימותם ממוצע ולכן4!) היו קצת אנשים מתעוררת נפשם(מתעוררים הנפש) בהכנם למרחץ ממוצע(לשורר) 5!) . ואמרו קצת מן הפילוסופים כי השמע במה (ברוח) והיין בגוף 16) ובהתחברם (יחד) יתקבצול!) המעלות הנכבדות וכל אחד מהם מחפש8!) על חברו. וספר יעקב בן יצחק הכנדי»!) כי אראקאום (20(sic) אשר מצא הניגונים אמר המלכים יביאוני למשכם (למושבם) 21) כדי שיתענגו בי וישמחו ממני ואני משמח בהם ואתענג שאני(בי אני) יכול להתעסק22) ולהפך מדותיהם23) מכעס לרצון24) ומיגון לשמחה ומ ליבה לאהבה ומכילות לנדיבות וממורך לגבורה25). ולוה מניע»2) משקלי ג) Hier scheint Etwas zu fehlen. Si, en traitant le malade d’amour on ne lui presente pas l’objet qui preoccupe son esprit, ce qui serait un bien pour son äme et l’erupecherait de s’enfoncer dans la pensee. — 2) Nicht im Eranzösischen. — 3) les plus graves maladies dont la pire est egalement celle de la melancolie. — 4) אלדי תלטף אלתכמיר סלאפד, אלעגב; D• p• 309: le malade d’amour de s’enraciner dans la pensee, c’est de boire en chantant. — 5) אנשאד אלשער recitation. — G) verdure. — 7) frais. — 8) celui qui fait vieillir avec soin le premier ju.s du raisin, en sorte qu’il egage et rejouisse Farne triste. Der hebr. Text scheint defect. — 9) ולרגל [etwa פלרגל]; D. p* 310 liest לרגל- Es ist kaum glaublich, dass Moses Tibbon das arabische affirmative ל nicht erkannt und לאדם mit דשמחה verbunden habe; das ל dürfte ein Abschreiber hin״ zugefügt haben. — 10) Den Text ״ וכבוד אלחכמהfrelon de la Science“‘, findet D. selbst unpassend. Das hebr. החכם beweist die einfache Cor״ rnption ויחון für זעון, Zenon, offenbar ein Citat aus Galen, welches auch Dugat nach weist. — 11) est place. — 12) je deviens! — 13) mais d’autres rem cd es. — 14) aussi. — 15) leur äme les pousse ä ehanter, nach einer Emendation des Textes, welche durch die hebr. Uebersetzung bestätigt wird. — 1ß) Lies כרוח und לגוף; la musique est coinme l’äme. — 17) se confondent. — 18) Elles s’aiment, l’une l’autre! — 19) Der bekannte Gelehrte al-Kindi. — 20) Arabisch ארלאום für ארפאום Orpheus. — 2*) m’affectaient ä leur personne. — 22) Fehlt im Eranzös. p. 311. — 23) dispositions et les faire passer (ist erklärender Zusatz). — 24) contentement. —- 25) de la contrition ä Eexpansion, du refreynement ä Tepanouissement. — 26) Voilä, en somme, les effets.