Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 4 · p. Seite 172

172 lieber ein Midrasch-Fragment. לפיכך בלבת אש . ראי למה בלבת אש 1)משני חלקיו ולמעלה שהלב נתון משני חלקיו של אדם ולמעלן. מחוך הסנה, ולמה לא מתוך אילן אחר2), אמ׳ הק׳ קראתי8) על עצמי עמו אנכי בצרה, והן נתונין בצרה ואני נגלה עליהן מתוך אילן אחר, לפיכך נגלה עליו מתוך הסנה שכלו קוצי׳ ויראי׳) והנה הסנה בוער באש, מכאן6) אמרו חכמים האש מלמעלן מעלה לובלובין וצורפת ואינה אוכלת ושחורה, והאש שלמטה אינה מעלה לובלבין ואדומה ואוכלת ואינה צורפת, לפיכך וירא והנה הסנה . ויאמר») משה אסורה נא וארא׳ ר׳ יוחן א׳ שלש פסיעות פסע משה ריש לקי׳ א׳ לא פסע אלא צוארו עקם, אמי לו ה״ק נצטערת לראוי חייך כדיי׳ לך7) את שאגלה עליך, מיד ויקרא אליו (מלאך ד") נ^הים] מתוך הסנה, אמי לו הק׳ את אמרת הנני חייך שתבוא שעה, להתפלל על ישר׳8) מיד אני עוני ואו׳ הנני שני או תקרא ודי יעני תשוע ויאמי הנני. ו׳ש׳ה׳0) והוא באחד (מי) יומי] ישיבנו ונפ׳ אות׳(לו ות׳) [וי׳] דרש ר פפים לפי שהוא יחידי ואין מי שימחה בידו,, כל מה שהוא מבקש לעשות הוא עושה, ונפשו10) או׳ ויעש, אמר לו ר׳ עקי׳ דייך פפייס אין דורשי׳ כן... lautet die Stelle übereinstimmend mit unserer Handschrift, im Aruch, Art. 2 ,לב, wo sie im Namen des Je 1 am den 11 angeführt ist; כדי ללבבו בסיני) [כשיבוא לסיגי .1] ויראה אותן האישות ולא יתיירא בהן). Auch in! ,לקח טור a. a. 0. V. 2 heisst es wie bei uns שיבוא לסיני ויראה אותן האישות שלא יתיירא מהם Vgl. auch Ex. Rabb. Sect. 2, 8. 1) Genau so auch in T. A, nur dass nach dem ersten חלקיו noch die Worte של סבה hinzngefügt sind. In B heisst es dagegen blos: למה בלבת אש שהלב כתו; משני חלקים. 2) So auch in T. B. — A hat ולא מתוך אילן גדול ולא מתוף תמרה. 3) In T. B fehlen die Worte קראתי על עצמי; A hat dafür כתבתי בתורה! 4) Hier beginnt in T. A Absatz 15. 5) Mit dieser Stelle, welche in T. B fehlt, beginnt in A Abs. 15; anstatt לובלבין וצורבת heisst es dort;לולבי und ושורפת; ohne Zweifel ist unsere L. A. vorzuziehen. Für;לולבי cfr. Beraehoth 43 b א״ר יהודה האי מא; דנפיק ביומא ניסן וחוי אלני דקא מלבלבי und Aruch, Art. לבלב Dieselbe Bedeutung für;לולבי ist zweifelhaft, cfr. Aruch, Art, — 1 לולב צורפת hat auch לקח טוב, anstatt לבלובים jedoch להבים. — Auffällig ist, dass Bub er — offenbar Jad Joseph folgend — in Note 74 für diese Stelle auf Joma 21b als Quelle verweist, während dort zwar viel von Feuergattungen die Rede ist, aber diese Stelle sich nicht vorfindet. 6 Hier beginnt in T. B Abs. 13. 7) ) Die Worte כדיי׳ לך את fehlen in T. B; in A jedoch heisst es ähnlich שאתה כדאי שאגלה עליך. 8) Aehnlich auch in T. A; in B jedoch ותאמר תפלה על ישראל ואנכי אענה אותך מיד, wo das הנני ganz unberücksichtigt geblieben ist. 9) Hier beginnt in T. B Absatz 14. T. A gehen unserer Stelle, mit welcher erst Abs. 18 beginnt, die Absätze 16 und 17 voran, die aber vielleicht spätere Zusätze sein dürften. 10) So auch in Tanch. A ohne שנאמר*, welches B hat.