Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1894-01-01 · Heft 4 · p. Seite 162

162 Ueberhandnehmen der matres lectionis im Bibeltexte. Talmud selbst, da wir dieselbe ohnedies sogleich näher he״ sprechen müssen. Menachoth 29 b. עלש יתקן ד׳ יגנו, תנא אם יע¬ בו דף אחת שלימה מצלת על כולו א״ר יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב והוא דכתיב רוביה הספרא שפיר א״ל אביי לרב Alphasi. תניא ספר שיש בו שלש טעיות בכל דף ודף יתקן.ארבע יגנו תנא ואם יש בו דף שלימה מצלת על כל הספר אמר ר׳ יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב והוא דכתב רוב הספר שפיר אמר ליה אביי יוסף אי אית בההוא דף שלש לרב יוסף אי אית בההוא דף שלש טעיות מאי א׳יל הואיל ואיתיהיב טעיות מהו אמר ליה הואיל ואיתיהב לאיתקוני מיתקן והני מלי חפירות לתקוני ליתקן והני מילי בחסרות אבל יתירות לית לן בה. i .אבל ביתרות לית לן בה Alphasi lässt uns jedoch nicht so ganz im Zweifel über seine Ansicht. Unmittelbar vor der eben citirten Stelle bringt er nämlich einen Ausspruch des R. Jochanan (Gittin 60a), der folgendermassen lautet: כל ספ״ תורה שהפר יריעה אחת אין קורץ בו Demnach darf aus einem Exemplare nur dann nicht gelesen werden, wenn demselben ein ganzes Pergamentblatt, nicht aber weniger fehlt. Eine Schlussfolgerung, die von so Manchen auch aus dieser Stelle gezogen wurde, so von den. Tossa.fi steil]) und Anderen* 2). Mit E. Salomo Jizchaki (1040—1105) tritt eine neue Wendung in diesem Gegenstände ein. Dieser erklärt nämlich die oben angeführte Talmudstelle Menachoth 29b so3), dass aus derselben das hier oft erwähnte Verbot leicht deducirt werden kann. Er spricht aber dieses halachische Resultat nicht aus, was ja auch sonst nicht zu seinen Gewohnheiten gehört. Wie Raschi erklärt auch der Verfasser des Eschkol, R. Abraham b. Jizchak, genannt Abh-Eeth-Din (gest. 1188), diese Talmud stelle4). Unser Verbot finden wir aber bei ihm ebenso wenig ausdrücklich erwähnt, wie bei den bisher von uns besprochenen Schriften und Schriftstellern.!) in Megilla 9a Schlagw. בשלמא, wo es heisst: והלא אילו רדד הסר כל אלו הל תיבות לא מיפמיל בהכי בדאמריבן בגיטץ [רף ם.] ם״ת שחפר יריעה אחת אין קורין בו משמע דוקא יריעה אחת אבל פסוק אחר לא. 2) Im Eschkol, II, 51 heisst es: אמר ר׳ יוחנן ס״ת שחסרה יריעה א׳ אין קורין בו, איכא מרבואתא דייקו אם חסרו פסוקים פחות מידיעה א׳ קורין בו. Dass die vom Yerf. des Eschkol hier genannten רבואתא nicht identisch sind mit den in der vorhergehenden Anmerkung citirten Tossafisten, zeigt ja die Verschiedenheit des Umfanges des Gefolgerten. 3) Von dieser Erklärung werden wir noch weiter unten sprechen. 4) Eschkol, II, S. 50 unten. Das Sterbejahr des Ahr. b. Jizchak ist von Auerbach, dem Herausgeber des Eschkol, Einleitung p. XX festgestellt worden.