Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 38 (1893-1894)
- Issue
- Heft 2
- Article
- [Ohne Titel]
- Date
- 1893-01-01
- Page
- Seite 74 (sequence 7)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 68% known words query
- IRI
…/2829132-2829654-2829657-2878033--25363-2878069- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
74 Miscellen. ונראה איך יתילדו רבים ממה שתארנו מתאר המספרים ההוא והזולתים, ווה כשנסדר המספרים [piur. von הווים [ההוא הוא " w , .המרובעים Cap. XX s. unten c. F. 162 (C. XXI, p. 137, Nesselmann, p. 211, aber hebr. nur 16 Zeilen für das ganze Cap.): הדבור על האמצעיים העשרה ווה אשר יקרא אותו בעל זה הספר בערבי אלעיאר ואלגיאר lies] ומשמעותו הקבלת 4 שני יחסים או יותר מוה בין נבולים מונחים אם מעצמם וכר . ונאמר שהאמצעיים אשר יודו בם בל הקדמונים ר״ל פיתאגורוש(so) ואפלטון ווולתם הם שלשה. Das ist schon Cap. XXII, wo auch Aristoteles genannt ist, dessen Hamen ebenso f. 163 weggelassen ist, im Griechischen Cap. XXVIII, p. lf>2, Z. 5. Foi. 163 (=־ Ende Cap. xxiv, p 124) אמר מניח הספר וכבר באר זה אפלטון בספרו אשר יכונה בלשון יוני בוליטייא ואמנם האמצעי החגוריי וכר. Die• Araber mussten Politeia mit B umschreiben, weil ihnen der Buchstabe P fehlte. Ende f. 164 ווה המין הנא שיעור משותף לכל הלחנים והוא הפחות שבמרחקים המקבילים בלחנים להחלק והוא היתרון אשר בין ההסכמה בחומש וההסכמה בארבע אחר שהשמינית הוא המותר בין (so)המוסיף חצי ובין המוסיף שליש . וכבר המשלתי לך איך יראו אלו ההסכמות מזה האמצעי השלם המקיף, המנשם בצורה וו. תם. c) Proben; II, C. 9 u. 20, wozu vergl. die Texte bei TI. Martin, Chapitres IX et XX du 1. II de ITntrod. arithm. (Abdr. aus Annali di Scienze mathem., 1857) p. 1 und 4. — C. 9, f. 157. הדבור במרובעים המספריים וצלעותיהם והתילדם התמונות המרובעות הישרות לא יתילדו כמו שיתילדו המשולשות מן השלשה התמונות המתנועעות, ווה שהן בעלות ארבע צלעות וארבע ורות כמו ד טי י״ו כ״ה ל״ו ורשמתי אלה המספרים על הריבוע, והשווי יהיה כפי וה המשל ר״ל המצוייר בסוף זה השער והיא התמונה אשר עליה יהיו המרובעים השוים תמיד ומבואר עליה מהדמיון המצוייר למטה שבצלעות המרובעים המספרים (נ, המספריים) כפי המשכם יתוספו •כפי שרש צמיחת המספרים הטבעיים כי צלע הראשון בכה אשר הוא האחד אחד וצלע הראשון בפועל שני וצלע השני בפועל שלישי וצלע השלישי בפועל הארבעה. וכן צמיחתם תמיד . וכבר ביארנו במאמר הראשון איך יתילרו המספרים השר הצלעות כמו שקדם שם וכרו. ואמנם יחויב להשיב המאמר אליו הנה אחר שהוא מקום ג) So ist ohne Zweifel für הגבלת (H. Uebers., S. 519) zu lesen, was mich verhinderte das arab. Wort zu erkennen. Ich habe die Bemedur in den ״Zusätzen“ leider verabsäumt,