Mannheim
Compact Memory

Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 2 · p. Seite 72

Scan of the page
Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)
Journal
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Volume
38 (1893-1894)
Issue
Heft 2
Article
[Ohne Titel]
Date
1893-01-01
Page
Seite 72 (sequence 5)
Language
German
Belongs to
article
OCR quality
60% known words query
IRI
…/2829132-2829654-2829657-2878033--25361-2878067
Visual Library
page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

72 Misuellen. זה ממאמר המחבר נעלם ממך (!) עם פלפולך ושקידחך בעיון דבריו ואהבתך בזאת המלאכה וכל שכן שאתה ממי שספריו אצלו אכל רציתי להזכירך זה ולא אספק שספרינו וה יפול אצל מי שיסכל מהכרת (!) המלמד מה שנרעד: אתה וכאשר לא היה בכה המאמר שיבא אל האמתת (so) בדרוש יתבלבלו המחשבות ויעדרו היריעות . יישירך האל לאור ואורו ולהשיג ויו יקרו. Hier spricht ohne Zweifel der arabische Bearbeiter; der Stil ist leider sehr hart. F01. 152 עד כאן דברי המחבר הספד, אמנם איך יוציא שאד המינים הדומים כלם; ■wozu c. xxi zu vergleichen ist. Pol. 154 (vgi. c. xxiii, p. 104—51 הנה כבר דברנו על היחסים ההמש וההקשות המספריות העשרה ואמרנו בם מאמר כפי הצורך מבלתי רבוי ואריכות. המאמר על התחבולה בהולדת היחסים מן השווי, וכבר ימשך למה שקדם מדברינו שנביא הצד בהולדת אייו היחסים החמש מן השווי בתחבולה שרשית קיימת בלתי מבולבלת במה (sic)תדמה הענינים הטבעיים בבללותיה ואמתת פירושיה וספורי שנוכר מזה יקר ונכבד מאד וכ״ש מי שבחן מה שהעיון בו מדמיון היריעה לטוב כי הטוב אצל הנפש מוגבל וידוע המשלו וחבורו ונמשכו לו הנפשות, ותדע שהוא ראשון לבל מה שיפרד מעצמו מתמיד ההרגש בכל מה שיתילר בטבע ושהרע בגנותו בלתי בעל תכלית ולא מגיע אל גבול ולא יסתעף משרש ולא נמשך אל פרוש אמנם הוא שנוי הטבע אשר הוא טוב הנה היציאה מטבעם הראשון להם יציאה מתחלפת לא תכלל בגבול ולא תתקיים בסדר ולוה לא יאחוהו כד! מדבר אחיזה מושכלת אבל יכירהו בהתחלתו בטבע . דרך משל אומי בחלודה במראה הספירית והעולה בנפש הישרה שהם בלתי מושגים בדרך הגרר וההגבלה אחר שאין עצמות להם ואמנם יודע בהשתנות העצם אשר נקבעו ונטבעו אבל אם (?) אנחנו מצאנו לאלו היחסים החמש דרכים מוגבלים. F0L 155 findet sich eine, im Texte nicht vorhandene Schlussformel mit einem Epigraph des Verfassers: . . . ולוה אולי לא. יראו אלא במלאכה אשר היא יותר רבת ההרכבה מזאת אשר השלמנו וכרה עתה . והאל היודע . ווה לך ציור חלוקת הכמה המצטרף. הנה זה יישירך השם מספיק בסוף המאמר הראשון מם' האריתמיטיקה כפי מה שתארו ניקומאכוש אלנהרשיני הפיתאגורי ותקנו האל דלם (!) אכין פילמאן 0 רביע בן יהייא אסקין [אסקף] אלהירם ןאלבירהן והעור בעיון וההגיה (!) בו והאל ברחמיו יישירך להבין ולמצא חפציך המועילים לאחריתך אמן אמן — נשלם המאמר הראשון מם׳ דאר׳ והתהלה לאל . יבא אחריו [המאמר] השני בגזרת האלי [gewöhnlich בגזר] Das II. Buch (Ast, p. 108; Nesselmaiin, S. 200; Oat. Brit. Mus. 1. c.) beginnt: המאמר השני מם׳ האריתמיטיקא . המאמר הראשון ממנו בהתבת היחסים אל השווי. יאמר שהפנה והיסוד הוא

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.