Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 2 · p. Seite 69

Miscellen. 69 מאמר מאריך ולא יעצרהו תאר!) מפליג ואעזוב (שאעזוב) מר שרציתי ולגלותת) בדברים ארוכים בעבור מאמרו׳־;) הקצר . ובעבור זה אמנע אני מליפות הספר ולקשטו ביותר . וממה ששמעתיו ממלמתו יותר מפעם אחת כשיאמר שהיותר ראוי(נראה) ממה שהתבאר בו פלוסופות שני אלו האנשים ר״ל בטולמיום וניקומאכוש הוא בפתיחת נושאיהם (ספריהם) אם בטלמיום בפתיחתו לספר המגסטי ואם ניקומכוש בפתיחת ספר הארתמיטיקא . כי פתיחות שני אלו האנשים(הספרים) מעוררות על מקומות עליונים בפילוסופיאה ומדרגתם יקרה בידיעה ולא כובה מחשבתם בזה . ואמנם אחשוב אותה חי השם שהיא אמת (אמתית) למה שהתאמת אצלך גודל תועלת פתיחת זה הספר ומעלת שעור תועלתו וטובו. ואני השיבותיך יפארך השם למה ששאלת נמשך להפיק דעתך בכל מה שאוכל להועילך וכתבתי אליך פתיחת זה הספר בספרי זה וכל מה שאפשר לבארו ממנו בהשלמת המאמר המספיק ולהשליך ההכפלה והמותר . ואפרש בו מלותיו והסירותי ממנו עמקו וקשיו . וכבר עשיתי זה והקרבתיו לך ממלות המעתיר, אותו מבלתי שיהיה בין הענינים חלוקה!!-) . ואמנם מה שהיה עליון במדרגה רחוק מהמנהג הנני לא אסור מלספר סדר מניח הספר אבל אני ממשיך לכל פרק שיהיה בזה התאר מאמר סמוך לאותו הפרק מגיד אמתת הדרוש ולא אעבור (אזכיר) בדבר ממה שאביא בו דעת מלמדני אבו יוסף . ובכאן עת להתחיל במה ששאלת והיה בו מצליח יישירך השם יתעלה למה שתושע בו נפשך. b) Einzelnes. Die Bearbeitung enthält nicht die Einteilung in Capitel, wie der Text, aber IJeberschriften. — Anfang (vgl. Catal. der arab. Mss. im Brit. Mus. p. 208) אמר ניק1מ(א)כוש שהקדמונים הראשונים אשר דקדקו בחכמה והעמיקו בה והיה הראשון פתאנוריש גדרו הפילוסופיאה בשאמרו שהפילוסופ־אה אהבת החכמה כמו ששמה יורה (מורה) על זה ממנה כי העתקתה אהבת החכמה [ירצה באמרו ששמה יורה על זה ממנה לפי ששם הפילום׳ מורכב משתי מלות פילוש ושופיה (וסופיא) ופילוש אוהב ושופיה היא חכמה הנה שמה מורכב מאוהב החכמה]. Die eingehlammerte Erläuterung steht natürlich nicht im. griech. Text (Ecl. Ast p. 67), aber auch nicht im arab. ms. des Brit. Mus. (Catal. p. 208). — Darauf folgt eine Textstelle: אמר וכבר היה אשר הם קודם פיתאגוריש יקראו כל מי שהיה פקח בדבר מהמלאכות או הרפואה חכם בשם משולח מבלתי שיחקרו על השורש אשר בו ראוי להקרא בשם החכמה . אמנם פיתאגוריש למה שייחד זה השם לענינו והשורש אשר ממנו נגור קרא אמתת הדיעה בדברים המתמידים ר״ל המינים והסוגים החכמה בפרט מבלתי(שיקראו _זה השם) מה שיצא מזה מן(משאר) החכמות. ג) Scheint wiederum für באור za stehen. 2) Für לגלותיי? 3) Bezieht sich auf aha Jusuf (al-Kindi). 4) Mn. Yar. ד,(£רש; beide P. .יחלוף