Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 12 · p. Seite 563

Die Hoschanot des Gaon E. Saaäia. 563 ענה בהושענא מ « לל?ל לל לל לל לל לל לל לל לל לעד נקינו מפשע נשאינו בימין רוממה עלוינו בנועם תודות צהלת עזך מתנים אבות רצם בענף עץ עבות למען משולח במים שלה לנו נסתר בנחל ענה כמו ים לישע « משפילים בכל הכמה יי סודרי מועדות " ©וצחי צדקת איתנים יי קהליך באים1) בצדקת יי שופכי לבם כמי,ם. יי תומכי ערבי נחל. תבנה ציון ברנה אנא2) הבורא עולמו ביבדם3) ששה. הבונה שש צלעות לסדרים1׳) ששה, היוצר שרפים בכנפיהם5) ששה.הושיענו בחגיגת ימים ששה») :תבנה אנא וכור אב ■נח תועבות ששה. אחרי זקוניו (נולד) [נולדו] 7) לו בנים ששה . נטע אשל וכורך8) בקי׳ן [שנים]5) ששה.הושיענו כר :תבנה אנא וכור בן10) נפקד במקום מערכות שש־ה. גננתו11) ומלטתו מצרות ששה.כרה מקוות12) לדורשי בם מעלות שישה.הושיענו כר :תבנד אנא וכור תם הוליד מן הבכירה ששה.וצוד, קתת מנחה מינים3,) ששה.והגביר אבי ששה המברכים בו14)ששה.הושיענו כוי :תבנה אנא המחבר לאפוד שמות ששה. המציל נפשות בפרי מקלט יששה . המורישינו חכמות סדרים ששה, הושיענו כר :תבנה ליום שביעי הושענא למען15) אברהם האהוב. שכליל מקדשך החרוב הושענא ״ יצחק הנעקר. לוחצינו באש יוקר ,, " יעקב איש תם. מלטינו מפח וטאשתם " ״ שבטים שנים עשר. הקם נחמות חמבושר ״ ״ יוסף החסיד. שרוף עמים במשרפות שיד « ״ משה העניו מכל. למענך תברכנו בכל ״ " אהרן הכהן. נפשינו בנן עדן תכהף1) « ״ ישראל הנעימים. נאלינו שוכן מרומים מ J) So im Ms. L. B. No. 1; in No. 2 fehlt dieses Wort•. 2) Dieses תבנה und in dem sp. port. Eitus als הושענא für die sechste הקפת vorkommende Gedicht findet sich hei uns in allen drei Mss. — 3) Ms. K. 4 — .לימים) Im Eitus לצדדים. — f>) Das. בכנפים. — G) Das 3 — .בהקפת פעמים ששת) Richtig נולדו im Eitus u. Mss. L. B. 1 u. 2; im Ms. K. iirthümlich 8 — .נולד)Eitus: וברך. — lJ) So richtig im Eitus=Ms, L. B. 1, 2; im Ms. K. fehlt 10 — .שנים) Pehlt im Eitus. u) So Ms. K. Ms L. B. l=Ritus גונכחו, im Ms. L. B. 2 irrthüralich 12 — .חננתו) Eitus 13 -— .מקואות) Eitus 14 — .מנדנים) Eitus והמב ורכים* 15) Audi dieses Gedicht ist nur in den zwei Mss. L. B. zu finden. — J6) So im Ms. L. B. No. 2, was auch der Reim empfiehlt (in Ms. L. B. No. 1 steht תכהן). Die Vorstellung von der hohenpriesterlichen Function der Seelen stützt sich auf einen ähnlichen Ausspruch mit Be״ zug auf den Engel Michael, vgl. Chag. 12b, Menachot 110a, unsere Angelologie, S. 27.