Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 12 · p. Seite 558

558 Die Hoschanot des Gaon B. Saadia. אנא זכור בץ הוכף) לעקידה לימים שלשה,כרת ברית עם מלך ומרעהו ושר צבאו שלשה. בזכותו נחלו בניו כתרים שלשה, הושיענו כף :תבנה (אנא זכור חז סולם בעולים ויורדים משלשה , השם בנו מעלות כהנים לדים וישראל שלשה , המנחילינו תורה (2נביאים וכתובים שלשה ,הושיענו כו׳ :תבנה אנא וכור הו סולם בעולים ויורדים משלשה . ה מבצל ברהטים מצולת שלשה ,וישלח בניו לצוען מונים שלשה .הושיענו כר :תבכה אנא הגואלינו על ידי אחים שלשה. השם בכו מעלות כהנים לוים רשראלים3) שלשה, המנח ילינו תורה נביאים וכתובים שלשה. הושיענו כר;תבכה ליום רבייעי הושענא , אנא ירי הושיעה נא . אני והוא הושיעה נא . הושענא למען אב*•) ידעך מבין מנאצים הושענא יי בן נעקד על המוכח ממעל לעצים ״ יי נכיר נסיתוק בידם בהדים") אמוצים מ יי דגלים מקדישים שמך ומעריצים " יי הצובר בר ועשתה הארץ לקמצים ״ והדריר7) עם מפרך נוגשים8) ואצים יי זומן לשרתך בהריטים משובצים 0) מ " (10יי המה ולבנה הדמים והעם נחוצים יי טעמו שירה להשיח מקול מחצצים " יי ישת מזבח בעל כאבני גיר מנופצים11) מ יי כפעם בפעם נקרא ארבעה קולות אמוצים12) יי ־ " לקול הצעדה צעד בבעל פרצים18) יי יי משכיל בכל חכמה לא ישוו בה כל חפצים יי ג) So in Mss. L. B. No. 1 u. 2; in Ms. K. fehlt dies Wort. 2) So steht es im Ms. K. Die Anspielung auf Ja!cob ist mit Derjenigen auf Moses u. Aharon unvereinbar. Es liegt aber au der Leichtfertigkeit des Copisten ■ und nicht am Dichter, diese ITngereimtheit hegangen zu haben. Ich freute mich später in den zwei Mss. L. B. 1 u. 2 den Iirthum entdeckt zu haben, da zwei Zeilen ausgefallen sind. Es muss also die Stelle lauten wie im Text emendiert ist. 3) So richtig Ms. L. B. No. 2: in No. 1 וישראל so wie in Ms. K. 4) Auch in dem nachfolgenden Alphabet sind die biblischen Heroen in Erinnerung gebracht. In den ersten drei Strophen wird auf die Patriarchen hingewiesen. 5) So im Ms. K. und Ms. L. B. No. 1, aber in No. 2 הסיתו — G) Ms. L. B. No. 2 0׳ — .ברודים So im Ms. K. und Ms. M. B. No. 1, also von דרור, Ilifil ד׳דריר, befreien. Im Ms. L. B. No. 2 steht ותדריך. 8) So Ms. L. B. No. 1, Ms. K. נגשים. Im Ms. L. B. No. 2 לוחצים ואצים. In der Strophe ist gemeint Moses. — 9) Anspielung auf Aharon. — l°) Gemeint ist Josua, mit Anspielung auf Josua 10, 12. 13. Die BiPil־ form חרמים ist Neubildung’ des II. Saadja, sowie הדריר (s. oben Anm. 7). — n) S. Jesaia 27,9. [Tiftachs. Jud. 6,20. Red.] — n) [1. Semmel 3,10. Red.]. — 13ע [David. Red.].