Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 11 · p. Seite 510

510 l)ie Hoschanot des Gaon R. Saadia. p. 320 ff und Dr. Steinschneider (Terz, der hebr. Handschriften der K. Bibi, zu Berlin, S, 61, Ho. 89n) ein Besume gegeben haben. Endlich 3. bin ich im Besitze einiger loser Blätter, die einem Yemen-Siddur entnommen sind, welche unter Anderem glücklicherweise auch die Hoschana-Stticke enthält. Die drei Yemen-Mss. bezeichne ich in Folgendem mit der nachstehenden Abbreviatur. 1. Ms. Kohut=Ms. K. 2. Den grösseren Complex der lösen Blätter (im Besitze Dr. Drachman’s) Ms. L. B. No. 1 und die wenigen losen Blätter (in meinem eigenen Besitz)=Ms. L. B. No. 2. Die L. B. No. 1 und No. 2 stimmen im Grossen und Ganzen untereinander lind mit Ms. K. überein hinsichtlich der Hoschanot, allein bloss Ms. K. giebt eine schätzenswerthe Bemerkung darüber, dass dieselben von B. Saadia Gaon stammen. Das Ms. IL unter der Heberschrift לחג הסוכרת hat nämlich Folgendes: נהגו כל ישראל להניח תיבה באמצע בית הכנסת ומקיפין אותה בלולביהן בכל יום פעם אחת ואומרין אנא יוי הושיעה נא וביום שביעי מקיפין אותה שבע פעמים והוא וכר למקדש וכבר חיבר ר׳ נצ״ל גאון] בכמ״ר יוסף פיומי פרקים לכל יום (sic) סעדיה כהן פרק וביום שביעי שורן הכל. ואלו הן הפרקים של כל יום כר. Hier folgen die Hoschanot. Ms. L. B. No. 1. hat wie Ms. k. נהנו ישראל בכל המקומות להניח כר und schiiesst ומקצת מקומות אומרין דברי שבח והודייה בכל יום פרק וביום השביעי חוורין וקורין הכל ואלו הן הפריך, worauf mit ליום ראשון begonnen wird, ohne der Saadianischen Abfassung zu gedenken Ms. l. b. No, 2 endlich hat: נהגו להעמיד תיבה באמצע בית הכנסת ובכל יום ויום משבעת ימי החג מקיפין אותה בלולביהן בכל יום פעם אחת וביום שביעי ד פעמים כדרך שהיו מקיפין את המזבח וכר למקדש ובעת ההקפה אומרין דברי תחנונים לכל יום ויום וביום ו׳ ־שירכין הכל Hierauf folgt Hoschana ליום ראשון ohne die Quellenangabe des Ms. K. Dass die Hoschana-Stücke Saadia angehören setzt Zunz, Syn. Poesie, S. 882, ohne nähere Begründung voraus und führt auch talmudische Ausdrücke aus ihnen an (s. weiter unten, bes. die Anm, zur 2. Hosch. für den 5. Tag). Landshuth (Ammude, S. 298), der sich aut Zunz beruft, weiss nicht, ob sie R. Saadia angehören oder nur in seinem Siddur Vorkommen. Unser Ms. überhebt uns aller Zweifel hinsichtlich der Autorschaft Saadia’s. Auch stimmen diese Stücke, soweit wir aus der im Bodleiauischen Ms. von Dr. Neubauer angegebenen Aufschrift schliessen dürfen, mit den in unseren •Mss. enthaltenen überein mit der etwaigen geringen Abweichung der Beihenfolge. Dr. Neubauer giebt