Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 10 · p. Seite 455

Der Midrasch Bereschit rabba. 455 des רבי יונד־ בשם ר׳ בא) klar hervorgehoben, dass man לבן היום nicht auf das im Verse folgende אשר ברא,אלהים אדם על הארץ, sondern auf das vorangehende לימים ראשונים beziehe, dass man daher über die Weltschöpfung nicht erst von ihrer Yollendung am sechsten Tage (מיום שנברא העולם), sondern schon von ihrem Beginne atn ersten (למן היום שנבראו ימים) forschen und vortragen dürfe 1). Mach תני בר לפרא ולמן היום steht im Jerusch. אודא דרבייודהברפוי כהדא דבר קפרא, was dort bedeutet, dass ß. Juda b. Pasi, von dem Chag. IT, Auf. 77a erzählt ■wird; •.יתיב דרש בתהילה היה העולם מים במי׳ חור ועשאו שלג ■ ■ חור ועשאו ארץ וכו׳, •woraus auch daselbst gefolgert wird, dass כר׳ ישמעאל רורשין auch לעובדה, in der Praxis, als הלכה gelte — nach der Ansicht des Bar Kappara gehandelt hat. Dasselbe bedeutet auch hier im B. r. 'דרש ר יהודה בן פד במעשה בראשית בהדה דבר קפרא. Auch p, l und die Pesikta rabh. haben die richtige LA. * 2כהלא), und mit להודיעך שה! שני עולמים (A למה נברא העולם בב׳ (למה בב׳ beginnt eine neue Agada3). Das בהדיה der Ausgaben ist ein alter Pehler, den schon der Yerfasser des Easchi-Kommentars vor sich hatte, der daher den Satz דרש ר, יהודה פוי ובר mit למה נברא העולם וכל verbindet4), ein Irrthnni, der auch den Kürzungen in E und Jalkut zu Grunde liegt5). Den Agadas über die Buchstaben ב und א schliesst sich die Stelle über מנצפ״ך an, die in den Agg. lautet: אמר רבי erklärt wird. Einhorn fasst im entgegengesetzten Sinne die Controverse zwischen ר׳י בשם ר׳ בא und בר קפרא im Jerasch, auf und will daselbst die Namen umstellen. Die LA. לבן דרום שנבראו יי מ י ם in den IISS beweist, dass die im Texte gegebene Erklärung die richtige ist. נ) Man vergl. die Deduction des ר׳י בשם ר׳ בא im Jeruech., die mit den Worten schliesst: עד שלא נברא העולם את דורש ולבך בסביה משנברא העולם את הולך וקולך הולך מסוף העולם ועד סופו, worauf dann folgt תני בר קפרא ובו׳. 2) In A בהדה in der Schreibung mit ה für א, vgl. 01». S. 209, Anm. 2. 3) Ygl. Luria, Einhorn und Krüger z. St., die auch, wie ]Friedmann in Anm. 151, .כהדא für בהדיה emendirt haben. 4) Pa du an e! IIS.: דרש ב׳ במעשה .בראשית בהדי יה דבר קפרא דאמך מה שנברא העולם בב׳ לא למדרש מה למעלה ומה למטה כ׳ אם לדרשא אהרינא בדרשת ב׳ ור׳ יהודה בן פוי כמו בן הוא אומר שאין ב׳ נדרשת מה למעלה ומה למטה כי אם למדרש ישר,ם ב׳ עולמים, welche gezwungene Erklärung für בחרא noch besser passen würde; vgl. auch den gedruckten Commentar (ed. pr, S. 7a; Wilna S. 7b 11. 9b, s. ob. S. 213, Anm. 1) wo auch eine zweite Erklärung folgt: כלומד עם בר קפרא דיה דורש במעשה בראשית זה בענינו ווה בעדן אחר כדמפרש והולך וכו׳. 5) E דרש ר׳ יהודה בן פוי במעשה בראשית למה פתח בב׳ להודיע שהם שני עולמות ובו׳; Jalk. §2 דרש ר׳ יהודה בן פוי למה בבית להודיעך שהן שד עולמות וכו׳.