Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 10 · p. Seite 453

Die Midrasch Bereschit rabba. 453 Stimmung mit j. Chagiga 11, 77c תאלמנה . . אתפרכן אתחרשן אשתתקן!), אתפרכן היך מה דאת אמר והנה אנחנו מאלמים אלומים2), אתחרשן היך מה דאת אמר או מי ישום אילם, אשתתק כשמועו, הדוברות על צדיק עתק על צדיק חי עולמים דברים שהעתיק מבריותיו«) וכוי; statt ומה כתי׳ אחריו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ליראיך ולא לבווים את מוראך הרב אל«) יהיו במה רב טובך hat A ומה כתיב אחריו מה רב טובך אשר צפנת ליראיך רב א׳ אל יהי לו במה רב טובך. Das ganze Proöm bis במה רב טובך istin der Parallelstelle בעב j. T. eine Anslegung zu Ps. 31, 19, 20, die mit לב אמר beginnt; diese Auslegung winde mit Hinzufügung des Stückes בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטין וכר, das. sieb gleichfalls im j. r. (ebendas. 77c unten) befindet, zu einem Proöm verwendet, dessen SchiussgDed אילולי שהדבר כתוב .. . בראשית ובו׳ von רבי הונא בשם בר קפרא herrührt, welcher Name auch im Midrasch an die Spitze des Proöms gesteht ist* * 3 4 5 6). Ganz richtig wird daher die Deutung ל1 במה לב טובך• IT ר(י-)אל die die Aufeinanderfolge der Yerse erklärt, als ein Ausspruch von Rab angeführt (לב אמר), und diese LA. ist gewiss ursprünglicher als die LA. לבנין אמרי in Raschi (Paduaner HS., vergh מ״ב; Raschi ed. pr. 'רבנן אומרי), wenn auch mit derselben B (לבנן אמרי) und L ('לבנן או) übereinstimmen ׳). Dr. Bloch schrieb, מאות für ומאות lesen, und clas Datum ist 5 +50x100 + 3x100 5300 + 5 ש׳ה, tveiche Zahl auch beiderlei Exx. auf ihren verschiedenen Titelblättern, haben. 9 Diese Formen, die wohl in Präsensbedeutung hier stehen (über die Endung ן— in 3 pers. ]>1. fern. perf. vgl. Schlesinger a. a. 0. SA. 3. 26), sind ausser durch A und Ven. noch durch P, L, Ar. (Art. אלם u. פרף) und R belegt. Dagegen hat die ed. pr. wie Jalk. II § 715 die Imperfectformen des Jerusch. ישתתק ן .ס יתחרשן ,יתפרכן. 2) So auch die Stellung in P, L, J und Ar. פדך• 3) מברדת־ו auch P, L, J; כשמומו auch P; vgl. auch Krüger z. St. in seiner Ausgabe Frankfurt a/M. 1854. 4) In der Stettiner (1860) und der Wilnacr Ausgabe אל יהי. 9 Vergl. Zur Composition der agadischen Homilien. Monatsschrift 1881, 8. 504. 6) Eine Construction wie ,יש לו בעולם הוד cap. 6, cap. 30 und cap. 38 in A; zu cap. 30 u. 38 vergl. auch die Agg. 9 Nach der in A gebräuchlichen Ahkürzungsweise könnte man zwar א׳ als אמרי oder לאומרים aber nicht רב (auch nicht רה׳) als רבנן lesen. Auch das מוראך הרב der Agg. setzt רב אמר voraus; P hat ומאמי אל יהי, was gleichfalls aus רב אם׳ corrumpirt ist. Ich bemerke hier, dass ich bei dem Abdrucke des Textes von A, in welchem Abbreviataren bei bekannten Wörtern und Citaten, wie in dem obigen Proöm מה רב ,כת׳ ,בכבוד חקי ,לסר הבא ,דאי ר׳ יום,, .צד, עתה ,אלום׳ לתי׳ מ׳ ד׳ א׳ את השמים וא׳ ד״א׳ ,בשר' ור׳ לטוב׳ אש׳ צפ:) ליד", ferner שמע׳ für יש׳ ,שמעון für ישראל etc. (vgl. auch Frankel, Mebo S. 142b), überaus häufig sind,