Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 7 · p. Seite 324

324 Die Verheerung von Ungarisch ßrod. III. אל מלא רחמים השוכן בשמי מרומים, הוא יפקוד ברחמים, הנעימים והחסידים והתמימים, אשר פשטו צוארם כיונה, לחרב חדה ושנונה, המצא להם מנוחה נכונה, במעלה עליונה, ־תחת כנפי השכינה, באו ודים הארורים, ך׳ חמוו לבקרים, בפשיל ובחלומות פתחו ראש כל שערים דמכונרים, לשפוך דם נקי כמים דמוגרים: גויי עו פנים, בחרבם ובקשתם מווינים, אז הסכימו גדולים וקטנים, לקבל באהבה ובחיבה דין שוכן מעונים: דלקו דולקים על חומת המבצרים, מחחן שכלה חרב ואימה בחדרים, כלי מלחמה אבדו ונפלו הגבורים, פתאום נשאו עלינו מרחוק כאשר ידאו הנשרים: ך,לא המד, ראשי הנבורים אחי הלבנון אדירי התורה, דמם נשפך כהרוגי מלכות עשרה, זאת בוכרי אזעק במרה, אל קנא ונוקם [נקום] נקמתם מהרד,: ויזכור את נשמת חכידא ופרישא, מורי־ מורינו הרב רי׳ נתן ב״הקדש מורינו הרב ר" משה, נידון במיתה משונה וקשה, תפילין על ורועו וראשו בקדושה, למה תביט ותחשה: ך תורה וזו שכרה, פה מפיק מרגליות ילחוך בעפרא, מוכיח לרבים היה והדריכם בדרך ישרה, על אלה אני כוכיה ועיר מים נגרה• ואת נשמת מורינו הרב ר" אייזק חזן ראש לכל המשוררים, קולו כקול חלילים וכנורים, ראוי היה לעמוד בהיכל י״י על השירים., עד מתי תביט רואה כל כתרים: חמדת ישראל היה בנן של קדושים זרע קודש מצבתו, משמח אלד,ים ואנשים, היה כאחד מ; הפרושים, העל אייה תתאפק אל קדושים, ואת נשמת ההבר ר׳ מרדכי נ״ש ו״נ החבר ר" אברהם ריינין טובי ומנהיגי הקהלה, נדרכו במיתות אכזריות ומשונות בלי חמלה, דמם חתשב כדם פר ועולה, תרדפם באף ותשמידם אל נורא עלילה: טובים וישרים היו בלבותם, עניים היו בני ביתם, לכל דבר מצוד, מצוים ומוכנים לעשות אותם, קנא ונוקם י״י נקמתם: וא״נ מורינו הרב ר״יוכף כהנא, השכים והעריב על דלתות י״י להיות משעה ראשונה, ויעמוד ויפלל תהילים בכוונה, בכל כחו לאל אמונה, וא״נ מורינו הרב ר" אברהם בן מחורר נפתלי דיין המצוין, אור תורתו מתגבר ועולה כמעיין, נידון בארבע מיתות משונות כהרין, למה תביט בוגדים יוצר עין, וא״נ מורינו הרב ר" משה בן החבר ר" מרדכי יושב אוהלים, שייף