Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 5 · p. Seite 237

Mi sc eilen, 237 עד שקצף כוכב שבתאי ואשי התפתה ואיך הימים והוקנה לא ישמוהו לאין ונשלם וכי'. — Lat. si addentur, hic esset opus perfecti magisterii . . de reginnne acutorum morb., cle crisi, de criticis diebus, tabula ingeniorum, de graduatione. c) Das schwülstige ־\] orwort des Moses b. Samuel habe ich 1847 copiert; das ms. war mir nicht leicht leserlich. Neubauer war so freundlich, die Correctur mit dem ms. zu vergleichen. Einiges ist zweifelhaft. ספר פרה הרפואות . אהר מאשטרי גוא״ן דאוינ׳״ון שרדה נקדא ביהדותו משה בר׳ שמואל דרוקאמברא מחושבי ארנ״ון(sic) ועתה מתגורר פה העיר ההוללה אשביליא. בשעיפים מחויונות לילה בעת האסף החושים בנפל תרדמה על אנשים, שוורים ראיתי, דואים בלי כנפים, כאשר יראה הנשר בשמים, ואת השפן כי מעלה גרה, השקל ישקול פעולותיו, ישא מדברותיו, האבן הראשה עולה כנגד טבעה ומורדת, האש יורדת, חשמלים שנאנים ושרפים, עומדים והנם זועפים - חמה אין להם ומתקצפים, ושריוני קשקשי קפדה לובשים ומתעטפים, חשך השמש בצאתו, ואין נפתר מחמתו, כל חול קודש וכל קדש חול, ואבן מרגלית נפלה בתוך החול, בל גיא ינשא אבן נגף וצור מכשול, ומושל וטושוק של ים וה נחשול , בראותי המראה לא עצרתי כה, ואקרע בגדי ומעילי, והודי נהפך למשחית עלי, ואצעק צעקה גדולה ומרה אהה השם אלהי הרוחות, התפול בארץ נכוחות, הטוב לך בי תעשוק כדור המציאה במעשה ידיך תכפוף, האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצוף, ואם להטות משפט גבר אשר דרכו נפתרה כפתר המדרגה ההשגחית אהי־ נשפט, השופט כל הארץ לא יעשה משפט . ויעף אלי אחר מן השרפים, ויגע על פי דברי ניחומים טהורים וצרופים, מתוקים מדבש ונופת צופים, ויאמר לי א״ב שלו״ם בני בני את קולך שמעתי, מתהלך בגן האנחות לרוח היום והוא מסבות מתהפך בתחבולותיו, תם וישר נלכד בשחיתותיו, ועתה בני שמע בקולי, אמרי האזינה בינה הגיגי ומילולי, כאשר הבינותי נאמך, איעצך ויהי אלהים עמך, קום מה לך נרדם, אל תראה יין התלאות כי יתאדם, הפשט מעליך כתונת דם, המהומות ותמורות הזמן ושאונותיו, ותלבש אותך מחלצות ההשכל ומעלותיו, גול על י״י דרבי עיונך ושכלך. התעיף עיניך בזמן ואיננו מוכן אצלך, כלה ענן וילך . ויקץ לבבי והנה חלום, ואשא משלי ואומר לקראת. אל עילום, בשובה ונחת ובשלום, אמת שמי בארצי נהפכים, וגלגלי זבול עלי נדודים, ונהפכו בתבל הטבעים, והמירו חרמים גם מצודים, והייתי קשה יומי ולילי, במולי ורעיוני חרדים, עד לו אהיה אומן וסופר בלי ראש או בני תבל ילודים,(2 ואם אושכף מתקן הנעלים, בלי תל בטר־שיו? (ג 2) Wohl nach einem Ge&ichtchen, welches ich im Augenblick nicht nachweisen kann (vgl. ihn Esra bei Eosin S. 98), Aus einem Couplet einer Wiener Posse erinnere ich mich der Stelle; ,»wenn i a Hutmacher war’ so trägt kan Mensch an Huat,“ oder ähnlich.