Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1893-01-01 · Heft 5 · p. Seite 238

238 Emancipations-Bestrebungen in Breslaa. ד,כי נעים ונדים, רואי (?) מופת בים נדבת כבוד אל אשר תשקה תרוה כל צדדים, כתת לכל ידי אל מה נקלים, ונתת אל ידי משה כבדים. טרם כלה לבבי לדבר, ושירים לחבר, ורוח אדבים נסע מאת י״י, ויגל אבן גלגל וסופה מבין עיני, ויהפוך את הקללה לברכה, ושבות שבתאי ומאדים ממלחמת הערוכה, שמש העיר ממורח צר״ק יקראו לרגלו, מסבתי(sic) נדגללו(sie) כוכבי אור האירו פני תוגתי כברקים, התקו הדם השחורי מבין העורקים, אז נפקחו עיני רעיוני העורים, ואראה שושן אחד בין ההדסים הנשכחים, כשושנה בין החוחים . הנה וה הספר וכר. Die ersten Emancipationsbestrebungen der Juden in Breslau. Nach archivalischen und anderen Quellen dargestellt von Dr, Max Freudenthal. - (Fortsetzung.) Als sehr scharfsichtig kann man die Aufstellung einer solchen (70־Schichtsmethode kaum bezeichnen; ־wie sollte der Patriotismus geweckt werden, wenn man ihn so ferne hielt und so über die Maasen kosmopolitisch za Werke ging? Und fast wie eine Ironie mutet es an, wenn wir den gequälten Juden mit so ernster Miene zur Toleranz gegen Andersgläubige ermahnt sehen! Ueberhaupt wurde ״Toleranz und Moral“ als direkter Lehrgegenstand in dem Entwurf aufgestellt. Am Ende jeder Woche sollte in einer besonderen Conduitenstunde der Lehrer eine öffentliche Generalcensur seiner sämmtliehen Schüler abhalten und seine tadelnden oder lobenden Worte durch Einprägung yoii Sittensprüchen unterstützen. In der ersten Klasse aber müsse eine wirkliche Moralstunde erteilt werden: ausgehend blos Y0n dem alt־־ und neutestamentlichen Satze, liebe Gott über Alles und Deinen Nächsten gleich als Dich, solle der Lehrer die Tugenden und Laster hieraus entwickeln, bei letzteren die unter den Jüden damals