Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 11 · p. Seite 501

Collectä»äen. SOI יהיה קילי ערב כימי והיה טמאי פני המלך כי היה טשורר לפני המלך והשרים הוא וערל אחר מתאי פני המלך ויהי היום ויבא גם השטן להתיצב על המלך וה אומי כי הערל המשורר יש לו חן יותר מהיאוח, ויש אומר כי היאזדי יש לו חן יותר מהערל זה אומר בכה יזה אומר בכה ייאמר להם המלך במר, יבחנו רבריכם. ויצוו האנשים אל עברי המלך שיניחו סיס אחד שלא יטעם מאיטה ולא ישתה מים יום א' ולילו. וממחרת יבואו את הסום לפני המלך רעב ולחם וצמא למים ויצו להביא ספל אחד מלא מים ויעשי כן ומיחיהו לפגי הסוס לתות •צמאונו. וכשהתחיל לשתות אזי יתחיל המשורר לשורר כי אמרו הטבעיים כי לא יערב להם קול המשוררים מבעלי חיים יותר מן הסוס עד כי מפני רוב השיר יניח מלחות צמאונו יחסום פיו מלשתות כרי לשמוע קול השיר. ויעשו כן לפני המלך והיצרים והתחיל הערל לשורר ואז הסוס לא הטה אזן ולא ערב לו ולא שח לבו גם לואת דשת מן המים וישבע. ויהי ביום השני ויעשו כן לפגי המלך והשרים וירם הרב אח קולו לשורר וישמח הסוס שטחה גדולה ויערב עליו הקול וישא אח ראשו מעל הספל כרי לשמוע את השיר. וייטב הדבר כעיני המלך ויגדל המלך את שלמה וידבר אתו טובות וישם את כסא מעל כסאות השרים. ומהיום ההוא והלאה שם הערל אל לבו להרוג את היאור׳ מפני הקנאה וכן היה בעוגות. ונפטר כבן שלשים שנה בשנת ארבעת אלפים תחיל וגם כן חבר ספר וקרא שטו מחת כנפס (הנפש .I) מלבר ספרים אחרים. ואני הצעיר שמעתי כי על ירי. מעשה נהרג ר' שלמה ן' גביחל מעשו; שהיה כך שהיה. כי פעם אחת היה הולך בדרך והוא יחידי והנר בידו והיה כנגן המען והנה רכב איש מנגר בא לקראתו וכשמע את קול הכנור מען ויורה אליו חץ ויתקענה בבטנו וסיר נפל לארץ מת. ובשביל שלא יתפרסם הדבר לקחו וקברו בתוך הפרדס שלו וזרע על קברי אבטיחים זה היה בוטן החורף ועב" האדמה הולידה והצמיחה אבטיח נאה וטשובחה נחמד למראה וטוב למאכל. ויאמר האיש המרצח בלבו לטי נאה זאת האבטיח כי אם למלך בהיות בזמן הזה שהיא כנגד טבע האדמה שלא לצמוח כי אם בימי הקיץ ומראי כי יקר וגדולה וכמר אקבל מאח המלך עליה, והנה עשה כאשר זמם ותכף ומיד הוליכה למלך וקבלו המלך בסבר פגים יפות ואמר לו מה נאה אבטיח וו ומה יופיה. מיד צוה המלך להביא הסכין ולחתוך אותם ולחלקה לכל שריו חעומרים לפניו במלכות ומיד פתחו