Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 11 · p. Seite 492

492 Grammatische und masoretischt Studie zur heiligen Schrift. nicht ganz correct abgeschrreben und Lücken, welche darin vor« kommen und den Sinn stören, übersehen. Doch berührt dieser Punkt die Hauptsache, die Punktirung der Wörter ועירים und דירה keinesweges. שאל שאלתי אמכם כעלי המקרא. כי המלמד הנחל ר' אהרון בן משה כן אשר וכרם לכרכר• שהוא אמן גחל תקון סופרים . . . באר היטב. ויש בה שתי תיבות, כהם ב׳ אותיות נקר אותם דגש ורפי וכן בספרי חרבה לו. ואלי המלין: ו עיר י ם עשרה וחברתה או ירה יירה למה נקר כן אשר זה באות אחת? ואתם תדעו לא יוכל ארם לדבר בשניהם לעולם. אם יש אצלכם אחינו בעלי המקרא תשובה השיבונו. כי המקרא היא מלאכתכם וחכמתכם• אתם תאמרו אנחנו מהירים ורגילים בשפת לשון הקדש ומלמדים זמירים ובנקידות ובנגינית ואם אין חשובה לשני המלין איך תקראו נפשכם בעלי המקרא ומלמדים ומורים? כי אתם לא תרעו הנקוד והטעמים ולא (חלוף)? 1 עשרים ור' ספרים). 1) Am Rande desselben Blattes findet sich ein Zusatz, der nach Strack unecht sein soll. שאלה: ר׳ כן משה כן מוחה זעירים הע׳ כשיא נח והיור דגושה (ועיריס) ולכן אשר הע' בשוא פחח והיוד רפויה (ו ע י ר י ם). וכן י׳ רה לבן מוחה היוד בשוא והי' הב' רפויה יירה) ולבן אשר הי' הא' חרוקה והב׳ דגושה (יירה)). Wenn diese Randglosse auch vor der Hand des Falsalors Firkowitz stammen sollte, so ist ihr Inhalt doch richtig, daß eine Differenz bezüglich der masoretischen Angaben für diese 2 Wörter bestanden. Lonsano hemerkt, daß die spanischen Codices haben in ועירים das 'ע mit Schwa das (אוד תורה z. St.). והעין בשוא לבד כספרי ספרד. Andere Codices muffen also ChaLaph-Patach gehabt haben. Was dao- Wort יירה betrifft, so ist in den Ausgaben dabei die Differenz von Ben-Ascher und Ben-Naphtali angemerkt, ohne aber den Kernpunkt anzudeuten, בן אשר או ירה יירה, בן נפתלי או״ירה יירה. Dagegen bemerkt die anonyme Grammatik ausdrücklich an, daß dabei unter den beiden Masoreten keine Differenz bestand (Manuel p. 494). והתחברו באלו יסקל יירה ברגש. Bei Gb. lautet eine Masora לי־שנא אחרינא: ירה יירה דגש, ווה הוא מנהג שפת הקדש. Kurz, in einigen Codices muß יירה ohne Dagesch gewesen sein und zwar das erste י mit שוא. In einigen dagegen widersprechend הירק und daraus das Dag.