Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 11 · p. Seite 487

Grammatische uud masoretische Studie zur heiligen Schrift. 487 ויהן“לי להבליע הנין . . , ובן יחפץ זנבו, מארץ וכרם להבליע הצרי בזין .... אבל הנראה בעיני ב קרי א ה שצריך ארם להוהר בעור שיקרא בתורה ובנביאים ובכתובים לבאר התיבות והאותיות ולהפריש בין הדומות . . . אבל בדברו בלשון הקדש . . . אפשר שיותר לי וה להבליע אות באות מן הדומות. Ibu-Ganach, welcher die Assimilation als möglich annahm, hat sich von dem Arabischen leiten lassen; aber das Arabische ist eine lebende Sprache. Bei der tobten und nur für die Lektüre der heiligen Schrift gebrauchten hebr. Sprache ist im Gegentheil die Assimilation so sehr vermieden worden, daß eben zu diesen! Zwecke das Pesik eingeführt wurde, um unter andern die Verschnielzring des Homöoteleuton und Homöarakton zu vernieiden (ס► S. 432). Der Nakdan Jekutiel warnte geradezu vor der möglichen Assimilation bei ähnlichen Consonanten יוהר הקורא לתת רוח בי\ הו־בקים (En-Ha-Kore bei Heidenheim חומש מאור עינים ^Eiul. zu Genesis). Erzählt die Möglichkeiten der Verschmelzung auf, die ve. hütet werden soll :יש רלת מחוררת בזין ובשין מון וילד זקו נים ער שוב ער שקר . . . יש תיו מחוררת בזין כמו קטר ת זרה ויש תיו מחוררת בשין או בסמך את שרה את שמו ודומיהם. Also ת könnte mit ש assimilirt werden, daher soll auch diese Assinrilation verhindert werden. Es mußte also ein Wink gegeben werden, nicht bloß חמש שנים auseinanderznhalten, sonderrr auch את שמם und ת von ר in שבבת ורע, und auch die Liquida בל מלאכה zu trennen. Womit ist der Wink gegeben worden? Nun auch dazu wurde von einigen Nakdanim der Punkt verwendet, daher das Dagesch in der oben angeführten Verbindung. Der Punkt soll auch hier Treun u n g indiciren. 9) So bleiben nur noch wenige Erscheinungen übrig, bei denen der Punkt auffallend ist, bei כךח ,&ך. Nun diese Erscheinung erklärt sich, selbst. soll hier Passivum sein gleich um es aber nicht als activ zu lesen,- ist der diakritische Punkt ge-