Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 10 · p. Seite 436

436 Grammatische und masoretische Studie zur heiligen Schrift. lose Consonant mit Schnell-Patach (חטף פתה) gelegen werden soll. (Dikduke p. 14 Nr. 14). ר׳ פנחס ראש י׳טיבה קרא סוככיבס המשררים וקרב שוטטו התפוררה התמוטטה מרפירים הרוהה הרביעי הרכוש הרשעים וסגר ושלח גדי קעי ושבע עשרה יכחבם א כתב נ ה. In dieser Notiz liegt eine dreifache Regel: l) bei zwei gleichlautenden Consonanten; 2) bei ר, dem ein vocalisirter Co», sonant vorangeht; 3) nach dem Laut ו conjunct. Die erste Regel macht keinen Unterschied ob Gaja dabei angegeben ist oder fehlt. Die zweite Regel wird anderweitig als controvers aufgestellt (Manuel du lecteur p. 370): ועור למקצת הסופרים כי כל ריש אשר יהיה בין שני קמצים . . . יפתח השוא אשר תחתיו כמו הרכוש . . הר דיך ים• וכל זה לפי העקרים שהקדמנו שבל שוא שקרמו אוח נמשך וכבד וארוך יהיה אוחו השיא נע וכאלו אותו המלה הוא תחלתה ולכך הוא נפתח וסמוך לה דפי כמו ו ש בה וסגר המדברים. ודבר זה לא ישתנה. (Der Schluß paßt keineswegs zum Eingang). Während sie der anonyme Grammatiker nur als Regel einiger Masoreten aufstellt (למקצת הטזפרים), fixirt sie ein Masoret in einen Pentateuchcodex als gemein» gültig (Dikduke p. 14 Nöte) כל ריש דבגו חימתא דקרים לה חד ממלכין או הריש בחטף פתח כמו ארד ה" נ א מ רפי דים. Die dritte Regel bei ו conj. erwähnt Kimchi (Michlol ed Von p. 17) :העמידו הוו כמאריך ונקה החיו בשוא ופחת לתפארת המלה ותבקשו וכן אמדו ושבה וכן ושמע. Diese Regel beschränkte indeß die vulgäre Masora auf nur drei Fälle mit einem Sibi» lans. ג' מלין בטעם: ווהב ושרר- וסגר Nicht einmal das Wort ושבה (Richter S, 12) ist mit ausgenommen, das doch Pinehas ausdrücklich hervorhebt (vgl. Norzi zu Richter a. a. O.) Allenfalls haben einige ושבע עשרה so vocalisirt (Norzi zu Köng. 1,14,26). Diese Jnconsequenz beruht auf einem Mißverständniß der Pegel, welche sich aus der Notiz von PinehaS abstrahiren läßt