Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 9 · p. Seite 413

Unbekanntes von Meiri und Taadia. 4!s חטאנו אשכינו העוינו והרשענו וסרגו ט משפטיך אבל חרשים מקרוב פרטו בו פרטי חטאים רבים ע" ד אלפא ביתא י ר! סכו מ ו על המתודה שיפרוט כל העבירות שבאותו נוסח ואף אם לא עשה ונתנו טעם ברבר מפנו שצריך לרעתם לפרט את החטא ושלא לבייש את החוטא תקנו להיותם כך כ פי כל: בפרק אחרון מהספר אחבר הנה כלל קצר כולל קצור דרכי התשובה מברי הבאה מן המקרא ולא מן החלטי ואומר שמתחלה מה שניריע לחוטא הוא שהוא נגמל על מעשיו בעה״ו ובע״ה ומפנו שמעשיו ככר נמסרו לבחירתו אין אכריח על מעשיו ולכן יגמול לו כסי פעלו אשר הכין לו אם טיב ואם רע ... שרש פורה ומצמיח עניני ר,תשיבה. ואחר רעתי היותו נגמל ונענש במעשיו נוריעהי שאין . . . תשיבה על מרריג׳ אחת אבל כל עור שהיא מועטת הסבה היא י;תר רנת החיעיית והגמול -?) זט״מ היא מועילה בכל ומן יגם ביום המת אובל יזהירהו שלא. יבטח בחייו יש■ היה במלאכת התשובה זהיר שמא לא יפנה. ואחר שישמע בקולנו לשוב מדרכו הרעה נבאר אלו המרות למניע ררכי התשוב' שיזהר מהם ולא יעמוד בארחותם ובפרט נזהירנו אזהרה מרובה על מרת היא־ה ואח״ב נחקרה על חטאיו ונודיעה׳ דרכי העבירה להודיע מה יצטרך לעשות בתשובתי מנדרי חת שובי אם יצטרך לבלם או לקצתם ואח״ב נבאר לו גררי תשיבה שיזררו בשובו מדרכיו לקבל גדרי תשובה ושידע שאין התשובה מועילה לטי שיחסר א׳ מהם. ונאמר לו שתחלה מה שיצטרך לבעל התשובה הוא שיתאונן על חטאיו ויעמוד כעצמו בוש ונכלם ונאנח ומיליל על מה שעשה. ושלא ישוב לוה מכאן ואילך אבל שיחרט חרט׳ חוקה מכאבת על מה שקדמו מהמרי. ולא שיהיה מחשבתו לש׳יב אל המרי כי וה איגו רק התיל ושחוק. ואחיב נודיעהו שהגדר הגריל כענין התשובה תא התודות על חטאי! ויחי בלב וידוי בלשון ואח״ב נוריעהו שאם החטאים הם בעבירות שבין ארם להכירו. לפייס את חבירו ברבי-י רצוי י כהשבת החמס אשר בכפיו ואח'כ נייסרהו ונוכיחחו ונורית הררך אשר ילך בה והמרות אשר יאחז בהם ואיך יחדש בעצמו הנהגית מחודשות ויברא לעצמו לב טהו ־ ורוח מן ואחר וה ניריע־ו שעם היות החשיכה ראייה בכל עת ובבל ומן שיש זמנים יותר מיוחדים לה ינוריעהו תחלה ומן ר’ה יי״ה והימי׳ שבניהם וגבאי־ לו איך היה ראוי ליחד זה הומן לת שובה להורות שעם היותו שבע ורשןז שמן שאו ראוי יותר לשוב לשם להכיר ולהתבונן כי הכל מאתו לתחו בירי לקחת כרצנו ויכיר שאין לו להתגאות בעושר יכלה לחסר (?ן ובשאר מיני