Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 8 · p. Seite 379

Recenfion. 379 את ירך ולא מן הסירות■ עד שתעשרי [אותם] הלכה ואכלה מן הפת ולא נטלה את ידיה ומן הפירות ולא עשרה ומצא הפתח ליכצס כי. in welchem offenbar ,ר' שמעון כן יוחאי Das Gleichniß von 2 zusammengeflossen sind — wozu braucht der Mann die Feigen und Nüsse abzuzählen, wenn er einen Scorpion gewissermaßen als Wächter in den Kasten setzt und so conlroliren kann, רבי אומר למה היתר. חוה : ב׳ ob die Frau geöffnet hat? — lautet in דומה באותה שער. למלך שנשא אשר. והשליטה על חכסף ועל הזהב ועל .כל מה שיש לו ואמר הרי כל שלי בידך חוץ מן החבית הוו שהיא מלאה עקרבים נכנסה אצלה וקנה אחת וכוי. Im 4. Kapitel heißt es in der von Graetz, Gesch. d. Juden III. Note 27 citirten Stelle 'וכשבא אספסיימם ובו in : נו״א כשם שיצאנו על שנים ראשונים שהם לפניך והרגנום כך נצא לפניך ונהרגך wozu Gr., wie mir scheint, mit Recht bemerkt, daß die beiden von den Zeloten besiegten Feldherren Netilius uud Cestins gemeint seien, in נו״ב (Cap. 6)כשם שיצאנו על השרים הראשונים וכוי. Die zweite daselbst auQejrütjite Stelle (Cap. 6) fehlt in נו״ב gänzlich. Schließlich sei noch eine Stelle angeführt, welche einen interessanten Vergleich mit der bekannten Stelle des Talmud (Sabbat 31 a) gestattet; sie findet sich in נו״א Cap. 15 und in נו״ב Cap. 29, hier lautet sie: ואל תהי נוח לכעוס. מעשה באחר שבא להכעיס הלל הוקן המתין לו עד שישן התחיל דופק ואומר מי כאן הלל. א״ל מה לך. א״ל שאלה יש לשאול. עמד ופתח לו. נתעטף וישב לו. שאלתך מה. א״ל שכחתי. איל היוהר ברוחך, א״ל מפני מה זנבה של פרה ארוך ושל חמור קצר. איל שאלה גדולה שאלת. א״ל מפני שהחמור נושא אוכף על כשרו ואין זנבו מגיע אלא ער חצי יריבו. בשר הפרה מגולה וונבה אריך ומשמשה עט! על כל בשרו וכוי. Weiter finden sich dieselben Fragen wie in נו״א, wenn auch in anderer Form und Reihenfolge; auch hier, wie an der oben angeführten Stelle, stimmt die Ausdrucksweise des Talmud mehr mit נו״א überein. Es entsteht nun die Frage: Können wir auf Grund der zwei Versionen und ihres Verhältnisses zu