Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 8 · p. Seite 367

Ueber den Begriff von הברא. Eine halachisch-tritische Studie. 367 Raumes verschieden deuten 1). Denkt mau sich jedoch im Gegensatz zu רבנן in den Worten Raba's einen andern Mischnalehrerr), so liegt doch die Schwierigkeit vor, daß eine solche Meinungsverschiedenheit der Mischnalehrer in Bezug auf חצר השות' doch immerhin erst abgeleitet werden muß und nicht als allgemein bekannt vorausgesetzt werden kann, so daß die Erörterung schwerlich von da den Ausgangspunkt genommen»). 1) Vgl. B. k. 48 d. מום שורך ושטח הויק חייב המק פטור./מום שורך מוס שורך ואני ואשמרנו,הווק חייב הזיק פטור. Wie mm die Form מום שורך ohne nähere Erklärung auszufassen ist, dies ist die Controverse zwischen Nabbi und den anderu Mischna lehrern, welche Annahme jedoch vielleicht ursprünglich nicht bestanden. s) Vgl. Toss. B. k. V. 8.: מוס שורך ואני אשטרנו חמק חייב הזיק פטור כנוס שורך ושומרו המק פטור •הזיק ר״ט אומר משלם נזק שלם וחכ״א על השן ועל הרגל משלם נזק שלח על נגיחה ועל נגיפה ועל נשיכה ובו׳ התם משלם חצי נזק ומועד משלם נזק שלם. Hier nun könnte vielleicht auf eine abweichende Ansicht zwischen R. Me'ir und den anderen Mischnahlehrern geschlossen werden in Bezug auf חצר השוחפים. 8) Abgesehen von der Controverse der Amoraim. B. k. 13 l) Jerusch. B. k. I 2 kommt in Betracht Toss. B. k. I. 9 : ארבעה כללות היה ר׳ שמעון בן אלעזר אומר מזקק,בל מקים שיש רשות לניזק ולא למזיק חייב בכל. למזיק ולא לניזק פטור מן הכל. לוה ולוה כגון חצר השותפין והבקעה על השן ועל הרגל פטור על נגיחה ועל נשיכה ובו" מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק. בל מקום שאין רשות לא לוה ולא לזה כגון חצר שאינו של שניהם על השן ועל הרגל משלם נוק שלם על נגיחה ועל נגיפה ובו" מועד משלם נזק שלם ותם משלם חצי נזק ר׳ אלעור זר׳ שמעון אוט׳ ר' טרפון אומר על הכל משלם נזק שלם והביא על השן ועל הרגל משלם נזק שלם על נגיחה ובו׳ מועד משלם נ" ש ותם משלם חצי נזק. So lauten auch die ארבע כללות Babli a. a. O. 14 a, abweichend davon Jer. a. a. O-, Mechilta Mischpatim Abschnitt 14, welcher Jalkut folgt. Als feststehend ergeben sich bei einer Vergleichung die zwei Regeln לניזק ולא למזיק und למזיק ולא לנמק, als unsicher hingegen לזה ולזה und לא לזה ולא לזה. Für Letzteres ergiebt sich übereinstimmend aus Toss. Babli (in diesen beiden näher bezeichnet בגון חצר שאינו של שניהן) Mechilta Jalk. (על השן ועל הרגל חייב ועל השאר (כגון רשות אחרת תם ח״ג מועד נ״ש, wogegen Jerus. והכל מודים כשאין רשות לא לזה ולא לוה (so daß es fraglich erscheint, ob identisch mit Obigem כגון בקעה ור״ה) על השן ועל הרג׳ פטור ועל השאר תסח״ג. Hier wollen wir festhalten an dem oben citirten Jerusch. B. k. V. 3, woraus sich