Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 7 · p. Seite 301

masoretischen Sammelwerk Ochlah we-Ochlah. 301 אלשין מע תוקיפחא לאסתתני לה כמא אסתתני פי שמרה נפשי עדותיך1 פאמא אגהם לא ׳קפוא יעלי חרא פי אכלה ואכלה ואמא אמא אן יקלחה .וחרא אלממורת אעני אכלה ואכלה הו קרותנא ובה נעמל Hier ist Ochlah schon als erste Autorität anerkannt. David ben Abraham hat für שמרה folgende Stelle aus der großen Massorah: פי אלמאסרה אלכבירה מכתוב שמרה זאת לעולם לית רכותה (Vgl. Joura. As. 1863, p. 139). כל תהלות רכותה בר מן חד שמרה נפשי. Ein Ochlah ist gradezu nach Italien aus Catalonien gekommen. Dossa aus Widdin (gegen Ende des vierzehnten Jahrhunderts, siehe Zsr. Letterbode, VIII, p. 37 seqa.), schreibt unter anderem folgendes: ונם בהיותי בביניויאה בא מפר אחר מקטלוניאה ושמו אכלה ואכלה ומצאתי בתוכו שמנה אתין בתורה שכחובין בלא ויו ואינו מונה וה עמחם ש״ט מרהניח אותו (ואח כל אשר תצור.) עם האתין שכתובי! בוו ואמנם גם בחומשים של קהלות יון בקשתי ולא מצאתי בו״ו. Ob dieses Ochlah mit dem Pariser, dem Halleschen oder mit der dritten Nedaction (des Jacob ben Chasjim) identisch ist, kann ich nicht entscheiden. Dieses Exemplar mag auch dem Verfasser des Eschel Vorgelegen haben (es ist nicht bewiesen, daß er im dreizehnten Jahrhundert schrieb); es sei hier gelegentlich erwähnt, daß die Bodleiana Hschr. (Catal. Nr. 1499) ebenfalls רמפר אכלה ואכלה liest (Monatsschr. p. 6, Note). Französische und deutsche Nakdanim und Grammatiker kennen den Titel Ochlah we-Ochlah nicht. Kimchi scheint es aus Spanien mitgebracht zu haben, oder vielleicht kam es nach der Provence aus Megreb, da wir doch wissen, daß Verfasser des Jtur in Marseille die Halakhoth von Samuel Dschama kannte: Joseph Kimchi zitirt Ochlah weder in seiner Grammatik, noch in seinem ם' הגלוי, das Mr. Mathews für dis מקיצי נרדמים herausgeben wird; er zitirt überhaupt wenig dis Massorah; nur einmal sagt er im גלוי folgendes: חלכאים ולא זכר כי בממרח הוא כת' חד וקרי תריץ חלכאים חיל של באים. Daß Aben Ezra, der so wenig in Spanien geschrieben, und Parchon, der auch in