Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 2 · p. Seite 69

palästinensischen Amoräers. 69 dürfen t). Sein griechisches Wissen kam ihm in der Conversation mit den griechisch redenden Bewohnern Cäsaräasr) und bei der Erklärung von Fremdwörtern im Talmud vortrefflich zu statten. Das Wort איסטומא sei gleichbedeutend mit ax&nfxa — Kranz (Sabbat 57 b). In לוקטמין finden wir das griechische ovog *ax' m/.10v eine Eselsfigur auf der Schulter der Possenreißer wieder s). In seinen Vorträgen bedient er sich der Wörter אוני ävrj Kaufpreis, טימי nfirj Werth, טמיון ra/nalov Vorrathskammcr, טחגיא — rvqawCa Tyrannei 4), מטרופולין — fir^Qonohg Hauptstadt«). Seine Kenntniß der griechischer! Sprache befähigte ihn, sich rnit der griechischen Literatur und insbesondere mit der philosophischen Speculation der Griechen vertraut zu machen. Er fordert zwar, daß man die Ergebnisse der metaphysischen Speculation nicht enthülle g), aber er theilt doch gelegentlich feilte Ansichten über Weltentstehung, Weltge׳ bäude, Weltuntergang mit, Ansichten, die zum großen Theile an die Lehren der Stoiker erinnern. Nabbi Abahu lehrte: Gott, der Unvergleichliche 7), habe den Himmel und die Erde ohne Mühe und Anstrengung durch einen bloßen Hauch geschaffen 8). 1) Megtlla 9 b רשב׳ג אומר אף בספרים לא התירי שיכתבו אלא .יוונית א״ר אבהו אמר ר׳ יוחנן הלכה כרשב׳ג ו* Num. N. 4. Tanchuma Bemidbar בעון קומי ר' אבהי מנין שהנוצר לוי חי איל טדירכון אנא ממשי לבון זיטא אפטא תיטא אוכטו. So muß die Stelle gelesen werden אוכטו — איטא i|t unverständlich und cornunpirt. Vgl. Kohut Aruch III. 8. V. ויטא. 3) Sabbat 66 i). מאי לוקטמין איה אבהו חטרא ראבפא Jer. Sabbat VI 8!אנקטמין טהורין אמר ר׳ אבהו היגוס קטמין חמרא דייר מאי. -) G. R 2. s) ibid. 92. Ferner I. Aboda S. III. 1 ,איפרביא ,פטרון קיוטוקלטור G. N.! I איסטרטלוסין ,איפרבין,דובטין. «) Chagiga l 3 a ר' אבהו אמר בכושים ללבושך דברים שחש כבשונו של עולם יהיו תחת לבושך. 7) ibid 16 a ר' אבהו אמר דגול מרבבה דוגמא היא ברבבה שלו. 8) G. R. 12. ר' אבהו בשם ר' יוחנן אמר בהבראם בה' בראם ומה ה׳ זה. כל האותיות תופסין את הלשין ווה אינו תופס את הלשון ניך לא בעמל י ויגיע ברא הקב״ה את עולמו אלא ברבר ר׳ וכבר השמים נעשו•