Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1887-01-01 · Heft 2 · p. Seite 54

54 Ein Ehepro-eß in der Familie Jbn-Libbon. Geschenke als Shnlbvl des Ehegelöbnisses zu Überbringer!. Sein Vertreter sagte aus, er habe den Austrag ausgeführt, habe sie in Gegenwart ihres Oheims, des Jakob Anatoli, und anderer Personen übergeben, und sie habe sie angenommen und zwar als Zeichen zur Zustimmung des Ehegelöbnisses. Zeugen haben diese Aussage nur unvollkommen bestätigtIn so fern war dieses Ehegelöbniß rechtskräftig, da nach den! rabbinischen Ehe׳ rechte ein solches auch durch Vertretung vollzogen werden kann. Allein es halte doch einen Haken. Denn es war zweifelhaft, ob das Mädchen zur Zeit bereits Jungfrau und majorenn gewesen ist. Aber durch die Bestätigung von Zeugen ergab sich ein anderes Factum, daß im Jahre 1LS4 in Marseille nach ihrer Ankunft mit ihrer Mutter aus Neapel er mit ihr von den Brautgeschenken gesprochen, und daß er ihr bei Gelegenheit eineMetallblume übergeben mit den Worten: ״Du bist zwar schon meine Verlobte, aber Du sollst mir noch einmal durch diese Gabe angelobt sein." Zwei unbescholtene Zeugen haben diesen Vorgang und diesen Akt bestätigt *I. Zwar hat der Rechtsvertreter עוד טען ר' שמואל (אכן חמן) כי אני שלחתי לר׳ .82 f .נן 1 Revue' יצחק הכהן חתן מרח בילה דודתי מנות וסבלונות לשבש ארוסתי זו ביונגודא uud an einer an- וצויחיו להיות שלוחי שש כנאפול בשטר שליחות. כבר כתב (תי) כטענות׳. ששלחתי לר׳ יצחק הכהן חתן :beten Steile מרת בילה שהיה כנאפזל להיות שלוחי לתת כשמי ושc קדושין הסבלונות ששלחתי לו כדי שיתנם כשמי .ועד (.I ועדי) אותו שליחות היו .... ואחר זמן בא הנה ר‘ יצחק הכהן וספר לי בי עשה שליחותי ונתן לד. הסבלונות והיא קבלה אותם לשבש קדושין ג ם ו ר י ן בשמי מיד ר‘ יצחק הכהן כפני קרובי החכם ר' אנטולי ובפני. החכש ר' שמריהו . . . ונכש .השליח מסר שבש בנאפול הסבלונות ליד הבחורה ארוסתי בינוגודא וזאת היא העדות אשר העיר לפנינו מרדכי בר יקותיאל בעדות(* ברורה שפעם אחת היה נכנם בבית טית כילייה בת החכבש ר' שמואל־י תבון ומצא שבש ר׳ שמואל בן אחיה . . . שהיה הוא לבדו עומד שם עם כיונגדא ... והיה מדבר עמה על עסקי שדוכיה ה־אשונים ועל מנות ומגדנות ששלחו לה הוא ואביו לשם סבלונות בעורה בעיר נאפול ועל יד כמה אנשיכש והיה קורא אותה אשפושא («espos שלו. ומתוך כך שהרכריבש חללו היה אומר לה בפניה ובפני ר׳ יוסף שמואל שהיה עמו הוציא ם א ב ר י פ ל