Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1886-01-01 · Heft 5 · p. Seite 226

226 Zur Bibel-Exegese. ברח י ויתאבל על בנו ist doch kein Personenwechsel angedeutet und es klingt, als ob von Absalom ausgesagt wird : er entfloh und trauerte. Den Wechsel hat aber der griechische Vertent noch vor sich gehabt: xai insv&rjasv b ßaßiXei־: JaviS. ויתאבל המלך רוד על בנו. Dieser Verstheil gehört aber vor V. 38 und der Zusammenhang lautet: י אבשלום ברח וילך אל תלמי י ״ מלך גשור ויהי שם שלש שנים ־ ויתאבל המלך דוד על בנו כל הימים * נסכל [נפש] ריר המלך לצאת• 25) Das. 15,16—17: ייצא המלך וכל ביתו ברגליו ויעוב המלך את אשר פלגשיו י י ־ ויצא המלך וכל העם ברגליו. Auch hier ist die Dittographie augenscheinlich, wenn auch im letzten העם für ביתו steht. 26) Das. 21,13—14 : ויעל משם את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו ויאספו א0 עצמות המוקעים ויקברו את עצמות ישאול ויהונתן בנו בארץ בנימין. Auch hier ist die Wiederholung nichts als nachlässige Dittographie. 27) Das. 22,43: כטיט חוצות ארקם א ר ק ע מ. Das letzte Wort ist!angst als umschriebene Dittographie von אדקם erkannt worden, zumal es in der Parallelstelle (Ps. 18,43) fehlt» wo nur אריקם verschrieben für אדקם steht 28) Das. 23,7. ובאש שרוף ישרפו בש^ח, was gar keinen Sinn giebt, ist Dittographie von dem darauffolgenden V. ישב בשבח תחכמני. Dieses ist selbst verschrieben statt ישבעם בן ובדיאל הכמוני (Chronik I, 11,11). So ist aus einem Copistenfehler ein anderer entstanden. Aeltere Vertenten und neuere Ausleger haben die Dittographie שרוף ישרפו,בשבת nicht erkannt und sich abgequält, das Wort בשבת zu erklären. 29) Mnige I, 4,, 4—-5: וצדוק ואביתר כהנים י וזמר 2ן המלך n?p. נתן כהן, Das Epitheton כהן kommt sonst nicht vor; wenn vyn Jemandem ausgesagt ist, er sei Priester gewesen» dann bedeutet es, er habe im Tempel fungirt. Nun werden vorauf׳ gehend nur Zadok und Abiathar als solche aufgeführt. Da nur