Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1886-01-01 · Heft 5 · p. Seite 224

224 Zur Bibel-Exegese- 15) Samuel I, 1,16. אל ווהן אוו אמתך לפני בת״בליעל ist eine auffallende Construktiou. לפני ist aber Ditlographie des voraufgehenden לפני ת» und daher zu streichen. 16) Das. 5,1—2: ופלשתים לקחואת ארון האלהיסויבאהו מאכן העזר אשחרר. ויקחו פלשתים את ארון האלהים. I» einem Athemzuge zweimal dasselbe zu erzählen» ist zu viel. 17) Das. 12,21: nvn ולא תסורו כי אחרי התת •••ניתחו. Die begründende Partikel כי in der ersten Hälfte ist außerocdent-!ich störend. Man muß sie als Dittographie beseitigen. 18) Das. 17» 13—14 ist die schleppende Wiederholung so kraß, daß man längst hätte auf Ausscheidung des Ueberflnssiqen kommen muffen: וילכו שלשת כני ישי הנחלים הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשה כניו אשר הלכו במלחמה אליאב הבכור י ודור הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאזל וחד הלך 3וש. Alle diese überlästigen Verstheile hat die Peschitto nicht, sondern die einfache Erzählung: ואזלו תלחא בנוהי דאישי בתר שואל לקרבא ושמהיתון אליב בוכרה ־ ־ ודויד הוא זעורא והו חיד הפך וכי׳• Demnach lauteten die Verse ursprünglich וילכו שלשת כני ישי אחדי שאול למלחמה ושם שלשה בניו י י י וחד הוא הקטן. 19) Das. 22,8: ואין גלה את אוני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני. Obwohl die alten Versionen denselben Text vor sich hatten, ist die Schadhaftigkeit durch Dittographie unzweifelhaft. 20) Das. 22» 19 ואח נב עיר הבחנים הכה לפי חרב מאיש ועד ׳ י * * וחמור ושה לפי ח רב, Sept, hat das wiederholte לפי חרב nicht. 21) Das. 31,12—13: ויקהו את גוית שאול י ויבאו יבשה ו ישרפו אותם שם זיקת אח עעמתיהם ויקברו תחת האשל. Es ist eine wunderliche Erzählung. Erst hätten die Jabeschiten die Gebeine verbrannt und dann begraben! Außerdem war das Verbrennen der Leichen damals noch nicht Mode oder allenfalls nur von Feinden geübt, als ein Zeichen der Schändung (Amos 2,1).