Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1886-01-01 · Heft 3 · p. Seite 98

68 Eine Strafmaßregel gegen die Leviten. Eingriff in die Gerechtsame der Leviten fortzusetzen, und dadurch bewogen hat, seine Ansicht aufzugeben'). Diese Anekdote giebt an die Hand, daß in den ersten Decennien nach der Tempelzerstörung Ahroniden in praxi den Zehnten an sich gezogen haben, und daß die gegnerische Ansicht, sei es von R' Josua oder von R' Akiba vertreten, dahin gerichtet war, diese Praxis aufzuheben und die Ordnung wiederherzu. stellen, wie sie im Pentateuch vorgeschrieben ist. Es scheint sogar, daß den Leviten ihr altes Recht völlig entzogen worden war; denn die Einschränkung, die im babylonischen Talmud ge> geben: der Zehnte dürfte eben so gut den Ahroniden, wie den Leviten gegeben werden (אף לכהן), entspricht nicht dem Wortlaute (מעשר לכהן־לכהונה) und ist lediglich ein Nothbehelf. Wodurch mag nun diese widergesetzliche Praxis entstanden sein? Der Talniud hat noch eine Erinnerung an die Veranlaffung derselben erhalten, die aber wieder unhistorisch verdunkelt wurde. Diese Erinnerung hat zum Inhalt, daß die Schmäle, rung oder Entziehung der Gerechtsame der Levitenklassen eine Strafe für sie sein sollte* *). Da der'Talmud aber ') Babli das. ההיא הכתא דהוה שקיל ר׳ אלעור כן עזריה מעשר מינה .. אזל ר׳ עקיבא אהדרא לפתחא לבי קברי אמר עקיבא בתרמילו ואנא חיי. Jerus. das. ר׳ בא הוה משוועי ההן עוברא . ר׳ לעזר בן עזריה הוה יליף מיסב מעשרא דהדא גינה . והיה לאותה גינה שני פחחים אחד למקום טומאה יאחד פתוח למקום טהרה . נפק ר' עקיבא לגביה . א״ל פתח ההין וסתם ההין . אין אתא . אטור ליה: בא בדרך הזה איל אין שלח תלמידיה . אמור ליה: אתם כתיב . שמע ר׳ לעור אמר מושעה דר' עקיבא בא לכאן . באותה שעה החזיר ראביע כל המעשרות שנטל. — Das Wort מרעעה bedeutet hier ein Schlag, von רעועה, d. h. R. Wiba hat mir einen Schlag versetzt mich widerlegt. *) R. Jebamot a. a. O. אתמר מפני. מה קנסו ללויים במעשר. Das ist der Grnndkern der Erinnerung. Was dann weiter hinzugesügt wird: פליגבה ר' יונתן ומביא: הר אמר שלא עלו בימי עזרא, והר אמר כרי שיסמכו מזנים עליו בימי טומאתן, ist lediglich errathen. Ebenso die Harmvnistik: אלא כולו עלמא קנמא שלא עלו בימי עזרא. Raschi z. St. hat die Bedeutung der Frage und Antwort nicht richtig wieder-