Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1885-01-01 · Heft 11 · p. Seite 493

Historische und topographische Streifzüge. 433 gelten nichts dabei. N' Levi knüpfte diese persifflirende Bemerknng an einen Vers Kohölet 6,2: ° איש אשר יתן לו אלהים עשר י ואיש נכרי יאכלנו in seiner eigenen aqabischen Deutungsiveise (j. Horajot 48 6, Midr. zu citirlen v. Kohelet). ר׳ אבא כר כתא אזל להר אתר אשכח ר׳ לוי יתיב דריש הרין פסוקא: עשר וה כעל מקרא ונכסים וה בעל משנה וכבוד זה ב על תוספות . ואיננו חסר: וה משניות נר זלות ולא ישליכנו: זה בעל אגרה שאסור להורות מהם. כי אם איש נכרי יאכלנו ו ה בעל תלמוד שמטמא ומטהר אוסר ומתיר. קם ר׳ אבא בר כהנא ונשקיה בראשיה. אמר זכית מימרינה מיקם. תוכה ממדינה מיתיב• N' Abba Bar-Kahana, sein Gesinnungsgenosse, lobte ihn wegen des Stiches, den er dem Talmudisten versetzt hat •). Orientiren wir uns chronologisch. R' Jeremia, R' Seira's Jünger (der gleich seinem Lehrer von Babylonien nach Palästina ausgeivandert ist), wird in der Unterredung zwischen seinem Lehrer und den beiden Aga disten, von seinem Lehrer ״mein Sohn" angeredet. Er war also damals noch jung <vgl. auch Baba Mezia, wo ihn N' Abbahu ebenfalls ירמיה ברי nennt). Nun war R' Jeremia zur Zeit des babylonischen Schulhauptes R' I o s ep h bereits in Mannesreife in Palästina (Ketubot 43a, Zebachim 44 a; 100 b> Temura 14a b), d. h. in den Iah. ren 331—333. Selbst wenn man 20 Jahre bis zu seiner Jugendzeit zurückdatirt, so ergiebt sich, daß N' Levi und R' Kahana die Unterredung mit R' Se'ira um 310 geführt haben. Selbst wenn R' Levi bereits R' Jochanans Famulus um 270 gewesen ist, kann er noch in den ersten 2 Decennien des vierten Jh. gepredigt haben. •) Möglich daß ואיש נכרי יאכלנו זה בעל תלמוד noch eine Spitze hat gegen R' Seira, welcher ein Fremder, aus Babylonien Eingewanderter war, und gerade dieser verdunkelte die sg. Tanaiten, welche die Mischnah und Voraitot inne hatten, und auch die Agadisten. Die Einwendung R' Saira's gegen die agadisch-willkürliche Auslegung zeigt sich auch in dem Passus (Pesikta di R' Kahana p. 142 a ר׳ ועירא בעא קומי ר, שמואל בר יצחק כתיב עץ ואת אמרת הטין היו! In Midrasch zu Gen. 6. 15 fälschlich die Umkehrung der Namen בעא קומי ר' זעירא prüf ר' שמואל בר.