Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1885-01-01 · Heft 8 · p. Seite 358

358 Die Midraschim zum Pentateuch und der dreijährige Dieses sind die Sedarim des Pentateuchs laut der Masora, welche Jacob ben Chajim in der rabbinischen Bibel einzeln aufgezählt hat'). Schon von Rapoport ist die Ansicht ausgesprachen* *), daß die Sedarim dem dreijährigen Cyclus angehören, welcher in Palästina gebräuchlich war und auch im Talmud erwähnt wird *). Ein anderes Sedarim-Verzeichniß ist in neuerer Zeit bekannt geworden. Dasselbe ist im אבן ספיר *) aus einem aus Jemen flammenben מחברת התיגאן rnitgetheilt, welches Derenburg unter dem Titel ״maiiuel du lecteur“ veröffentlicht hat *). Dieses Verzeichnis enthält aber 167 *) Sedarim, — 45, 33, 25, 33 und 31 für die einzelnen ') Das Verzeichniß beginnt: אילן סדרי התורה ע״פי. המסורה, abgedruckt bei Friedmann a. a. O. 201 ss. In demselben ist aber ein Seder zu Gen. 8, l (ייזכר אלהימ את (ח) ausgefallen, wodurch eine irrthümliche Zählung von 42 Sedarün für Genesis und 153 für den ganzen Pentateuch entstanden ist, was schon Heidenheim berichtigt hat, vgl. Friedm. das. S> 204 und Geiger, a. a. O. S. 22. Halichot Siebent S. 11: , מה המה הסדרים? ומה זה מספר ' שלא נמצא לפנינו? אין ספק כי הוא הנשאר מחלוקת.בני מערבא לשלש שנים, וכי נחשב סך הכל ממספרי הסדרים של כל ספר וספר נמצאם קנ״ד והם בערך מספרי השבתות של שלש שנים, אך נפל איזה טעות בסדר אחד, שכן מספר השבתות של ג׳ שנים אשר בהן אחת מעוכרת יעלה קנייה לא קנ״ר וכי'. lieber letztere Bemerkung vgl. Friednt. ebeitd. S. 204. Rapoport verweist auch hier auf die Stelle zu Anfang des Midrasch Esther: ואין קנה... שאין בכם סי קונה דברי חמשה ספרי תורה מנין של קנה, worüber gleichfalls Friedmann, ebend. S. 201 und S> 204 zu vergleichen ist. *) b. Megilla 29 b: לבני מערבא דמסקי לראורייתא בתלת שנין. *) Theil Ü, S. 228 ff. #) Int Journal Asiatique 1870 II (s. die Note auf der vorigen S.). Nach Geiger a. a. O. S. 17 ist das מחברת התינאן frühestes in der Mitte des 12. Jahrhunderts versaßt worden; über seinen Namen wird Eben Saphir Th. I., S. 12 a in der Note bemerkt: בכל ארצות הקרס קוראים היהודים לחומש או תנ״ך כתיבת יד בדפוס עס נקודות וטעמים בשם "כתר״ ... וכארץ התימן קוראים לוה "האג" ולרבים חאגן שהוא בערבי פתרון של כתר.• . וההקדמה אשר לפניהם כעניני הדקדוק והחילופים והמסורות קוראים מחברת התינאן. 6) Die Zahl 166 in אבן ספיר II, S. 228 oben ist nur entstanden, weil S. 231 für Numeri ein Seder fehlt nämlich איש איש כי תשטה