Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1885-01-01 · Heft 8 · p. Seite 342

842 Ein von Titus nach Rom gebrachter Pentateuch-Codex rabbati sammt Varianten folgen und schicke meine Bemerkungen und Emendationen nach. בספרו של ר׳ מאיר כתוב וישני לאב שנאמר אשר ישרי ברעהו׳ pi הוא מן מיליא רכתיבן באוריתא תפקח מן ירושלם בשביחא וסלקת לרומי והות גניוא בכנישחא דאסוירוש. וירא אלהיט את כל אשר עשה והנה טוב מאד 1). לאדם ולאשתו כחנות עור 2). ארדה נא ואראה הכצעקתם 3). ה׳ אשר לקחני מביתי ומארצי 4). וימכור את מכורתו 5). הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי 6). כריח שדה אשר ברכו ה׳ 7). ואהליבה ילדה את יעוש 8) אליפו p ענה 9) ואלה בני אהליבמה יעוש 10). ויקומו וירדו מצרימה 11). ואקברה שם בדרך 12) וישגי לאב לפרעה 13) ואלה שמות הבאים מצרימה 14) כה תאמר לבני יעקב ותגר לבית ישראל 15). ויטעו בני ישראל מרעטמם 16) כי אות היא בעי 17). חמש לקרש צלע, חנינא לית בה בריחים 18). ולקח הכהן מדמה דאם כבש 19) וכי יטהר הזב במים חיים 20). וכבשה אחת בת תמימים 21). וכל הבא לצבא בקרות בה 22) מראשית ערים תתנו לדרוכם 28) נקום נקמת אשר 24). ויבא אל משה ואל עדת בני ישראל 25). ויקרבו ראש משפחת בני יוסף 26) ולא אבית לעמת 27) וירשו גם המה את בארץ 28). לתת אותנו ביר האמורים 29) ולאתקח האם על האבנים 30). גפרית ומלח שרפת כמהפכת סדום ועטורה 31). אמרתי אף איהם 32). 1) Genesis 1,31. Da diese und einige andere Varianten mit unserem Texte übereinstimmen, so muß die Handschrift an diesen Stellen corrupt sein. Ich lese hier והנה טוב מאוד mit Waw. Kimchi hat והנה טוב מות. Im Bereschit-rabba C. 9 (nicht zu verwechseln mit dem handschriftlichen Bereschit-rabbati) heißt: בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב והנה טוב מאד והנה טוב מוח. Rabbi Me'ir erklärte sich dies durch die Anschauung, daß der Tod ein nothwendiges Nebel in der Natur sei. Es scheint mir aber unwahrscheinlich, daß schon der alte Text auf diese Idee anspielte, und nehme ich daher an, daß dieser das מאד voll schrieb: מאוד, ohne jedwede Nebenabsicht. Erst Rabbi Melr fand darin eine philosophische Andeutung und nahm 1