Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1885-01-01 · Heft 3 · p. Seite 102

102 Eine masorscische Studie. Ueöer Versabtheilung in Wir kennen demnach drei verschiedene Zählungsweisen, die babylonische, die palästinensische und eine dritte. j Wohin gehört diese? Auf die Gefahr hin, von Herrn Beer: Strack und noch Anderen verketzert zu werden, behaupte ich, diese dritte von den Babylonischen und Palästinensischen so sehr divergirende Verstählung st a m mtvondenKaräern. Der Beweis dafür liegt auf der Hand. In dem Passus über die GesammLzahl rst in Dikduke hinzugefügt mit לבעלי l) ווה מקרא. Nun wird wohl Niemand in Abrede stellen können,! daß unter בעלי מקרא nur Karäer zu verstehen sind. Weil dem Vers, dieser Stücke bekannt war, daß es andere Zühlungsweisen י) Kennern braucht es nicht bewiesen zu werden, das; die Karäer sich בערי מקרא genannt baren neben בגי מקרא z. B. Bomamiu Via?UV Wendi (משאת בנימין Ans.שתדיגו בם בעלי מקרא אחיכם ׳ Sendschreiben dev Menachem (bei Pinsker Likute p. 5i): היא הקבלה הנאמנה אשר לבעלי המקרא היא למנה das, p. סט מ״ר« Joseph Noej: חכמים בעלי מקרא. Um die Ungläubigen leichter zu bekehren zur Gewistbeit, daN die ׳ בעלי מקרא hier Karäer bedeutet, und folglich daß diese grammatische und masoretische Piece von eenem Karäer ftammt, fuge ich einen Auszug bei, welchen Neubauer aus dem Coder PenLropolit, Nr. 86 abgedruckt bat. (Aus der Petersb. Bibliothek S. 104 Note 11 1 : שאל שאלתי אתכם בעלי המקרא כי המלמד הנחל אהרן בן משה בן אשר י י י שהוא אמן בידו תקון סופרים באר היטב ויש בהם שתי תבות נקר אותם דגש ורפה אם.וק בספרים הרבה לו * י־ * למה נקר בן אשר זה באית אחת יש אצלכם אחינו בעלי פקר א תשובה השיבונו. כי המקרא היא מלאכתכם וחכמתכם ואתם תאמרו אנחנו מהירים ורגילים בשפת לשון ד,קודש ומלמדים ומורי□ בנקודות ובנגיגות ואם אין ־ תשובה י י י איר תקראו נפשכם בעלי המקרא * י; כי אתם לא תדעו עלילות הנקוד והטעמים 26 .ולא הלוף עשרים וארבעה □פריםer will nach dieser Apostewphe an die Karäer nod? leugnen, daß Ahron Ben-Ascher ein Karäer gewesen ist, folglich auch sein Barer Wose Ben-Ascher, von denen die Grammatik דקחקי und die Masora stammen? Die Ausflucht Jukob Sapirs in אבן ספיר, daß Ahron b A. um Jahrhunderte später gelebt als Ätose b. Ascher, ist zu erbärmlich, als das; darauf etwas gegeben werden könnte. Es ist unumstößlich, dast Ahron der Sohn des Leycern war. War dieser I Karaite, wie Sapir halb und halb zugeben must,!0 mar es auch der Vater. Strack hat bei diesem Eoder, aus welcher diese geharnischte Interpellation ftammr, nur die Bemerkung angebracht, das; Neubauer nur das Stück inmcorrekt abgedruckt habe. (Katalog der Petersb. Hand׳ schristen S. 126). Aber die Echtheit zweifelt er nicht an.