Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1885-01-01 · Heft 2 · p. Seite 67

Saadia's (Kommentar zu Daniel. 67 Stelle bei Saadia eine Entlehnung aus I b n E s r a unzweifelhaft sich Nachweisen läßt. Noch weniger läßt sich behauv° tsn, daß Sa adia den Naschi-Commentar zu Daniel gekannt oder gar benutzt habe * 1 * 3). Gleichwohl ist es klar, daß ihm, [וניחוחי S. (ויש שפותרין), I. (5. und Nascht dass, aber auch Rabba zu I Mos. 47,29 dass.; 4,9 zu 3 :;פיח. uny I. E. lnom. יפת); das. li 3.: ואברו אנשי לבב עפיה חס העליב wie I. E. das. 9 (5 .5; (וי״א I. E.: 22 3 ,ידא . חתיכת יד ובכה יהיה פסת בר בם כתונת פסים. .!u פסא :21 .ט די ידא . פיסת היד היא הכה עם האצבעות כמו סוף היד כמו מפסי יד ועד ערבית רגל חתיכת יד כתונת הפסיפס שהיתר. עשויה חתיכות חתיכות ציוריבם ומן המהלור־ת הזה יפשר מי אפסים שמביעין עד סס הדגל %merfensroerte Worterklürung); 6,15 zu שם בל, doch hat schon Menachem rad. 7ב dieselbe Erklärung: 7 : לב בל. i I. E.: ראש מליו אב״ י י ולפי דעתי א: ההר;כ ראשית דני,: :.3 .ככה ראשית דברי דניאל,; ja:. 2;u;3 מגיה. (dreimal nach einander אf'יי) einmal wie I. E.. der ebensalls יגיה ירדן iJj. 40,23) als Beleg crnsührr, und einmal wte Nascht, der SÄ mit ונלחמות erklärt, wozu 3. als Beleg dis Svrache des Targum heranzreht: כמו לאבחא קרבא. Alle diese Uebereinstimmungen aoer zwischen 3. und?■». E. sind wohl nur zufälliges uuo leich 1 begreifljches Zusammenrresien, mogüch auch, daß beide Commentatoren unabhängig von einander einzelne Er- Klärungen aus denselben eregeuschen Quellenschriften geschöpft haben, wie z. B. die Bemerkung zu חלומותיו l2, 2), daß dieses Wort darum hier mit Recht inr Plural stehe, weil der Traum des Königs Neb. eine Mehrzahl von Gegenständen enthalten habe. Wörtlich Entlehntes läßt sich in 3aadia's Commentar nicht Nachweisen. *) Manche Uebereinftimmung in nur zufällig, so z. B. zu משרוקיתא (3,5), wo Nascht, Saadia. aber auch Mencichem lrad. שרק) die Stelle Sech. 10.8 als Beleg heranziehen: 4,32 Nascht: בלה חשיב ץ . רבותינו אמרו האי הידר,א דיומא לא שמיה אבק הנראה בשמש. ähnlich Saadia: ,ויש שפיתרין כלא הוא הפירפור הנראה בעין ז-יהי השמש כאילו פורחין בו באתרו פירורי ן דקין כעפר ובו,. Hätte Saadia den Nmchi-Commenrar gekannt, warum hätte er dann hier Hart יש שפית-יץ — רביתיני אמרו gesetzt? Und warum hätte er. der doch io oft und mit Vorliebe abweichende Ansichten nebeneinander stellt, Naschi's Erklärungen, selbst wo ns völlig zutreffend und wo h Gegründet sind, nicht einmal der Berüäsichtigung oder Erwähnung für werlh gehalten? Vgl. 8, 19, wo Saadia bei דהר ähnlich wie Jbn Esra und Menachem ras. דה an ״Gesänge" oder ״Musik" denkt, wahrend Nascht z. 3 t. dem Dunasch folgt, )er דה ין mit שלחן ertlärt:!2.13 wo N a s ch i ausdrücklich bemerkt: ואין לפרש הימין לשון יד הימנית שה-׳ הוא מנוי במסורת ובל und Jbn Esra erklärt: הימין הנ״ון תחת המ״ס ובר geht Saadia seinen eigenen Weg: לקץ הימין . לקץ אשר אושיע