Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 33 (1884)
- Issue
- Heft 12
- Article
- Die Abfassungszeit von Abraham Ibn Esra's Pentateuchcommentar und Juda Mosconi's Vertrauenswürdigkeit
- Date
- 1884-01-01
- Page
- Seite 567 (sequence 6)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 72% known words query
- IRI
…/2829132-2829584-2829597-2875244--22622-2875292- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
und Jrcha Mosconi's Vertrauenswürdigkeit. 867 הזר! עשנה ד״ אלפים רט ימאות ועשרים .'1אחת י לדו׳מבון ימי 12»׳» והתעורר לחבר הספר הזה מעת התעוררו לחבר את אגרת השבת ואגח השבת חבר בשנת ארבעת אלפים ותשע מאות ותשע עשרה לחשבון י! בראשית כמבואר באגרת השבת י) והיה זה [123 V .ז] בי״ד יום מחד׳! טבת של שנת תשע עשרה הנזכרת ובחמשה ימים לחדש שבט של שנת ת-» עשרה שנה הנזכרת החל ליסוד מוסד חבור הספר הזה ויתקנהו ויאזנהו אוו חקרו ובדקו מאמריו בו וישלימהו בשלמות מלאכת צחות המכטז והעלמת הרמזים הסודיים והלחשים התבוניים ביום ששה ועשרים יום לחד׳! ניסן של שנת אחת ועשרים הנזכרת והנה החל מלאכת הספר הזה ותקנו בתקונים משובחים ורחץ בהבנות רמזי מספר במים שאובי׳ ממעייני ישועו כל חכמה בששה ועשרים חדש ועשרים ואחד יום כי בחמישי בשבט שק שנת תשע עשרה החל במלאכת הספר ובששה ועשרים לחדש ניסן של שנח עשרים ואחת הנזכרת כלה מלאכתו. והנה לפי זה תמצא אתה השואל לדעח זה מחזורי ארבעת אלפים ותשע מאות ועשרים ואחת שנים שהם רצ״ה מחזורים סימנם רצ״ה, האלהים את מעשה החכם אעז״ל במלאכתו כספר הזה ואם כן הוא ווה ממה שאין ספק בו הגה אנחנו בהמתינו *) י״ו שעות שהם שחי שלישיות יום על רציה שהוא מספר המחזורים שעברו מימי בראשית ועד שנתחברו [.I שנת חברו] החבם הספר הזה בו והשליט מלאכתו יעלה בידינו אחד ההכאה והחבור ארבעת אלפים ושבע מאות ועשרים והם, שעות נשיכם ימים ונמצא שיהיו מאה וששים LJ וששה] ותשעים ום ושתי שלישיות יום שהם י״ו שעות ואין ספק לך שקצ״ו יום וי״ו שעות יותר מחצי שנה הם ואין צרי'' לדמי שחם קרוב משנה הנה אנחנו באלנו ילו זה לפי מה שקבלנו וראינו מומן חברו הספר ומה שראינו מזה הוא מה שראינו מדברי חכם גדול שמו החכם הרב ר׳ אבישי מארץ זגורא •) מעיר י) S. מבחר המאמרים f, 58 a und Kerem Chemed 4,159. יי) lieber הכה על — multipliciren vgl. Steinschneider a. a. O. 106 u. 179. a) Berliner a. a. O. p. 45 u. 1 und Friedländer a. a. O. p. 214 schreiben Sagort. Doch wird זגורא hier ausdrücklich als Land be» zeichnet und dürfte den mittelalterlichen Namen Macedonieus oder Bulgariens darstellen. Vgl. I i r e o e k, Geschichte der Bulgaren im Jude 8. v.