Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1884-01-01 · Heft 2 · p. Seite 73

der Dichtungen Abraham ben Esra'S. 7,' מיום ליום אוחיל קץ פלאותיך ועד יחרף וגאץ אח שם תהלוחיך אמר לא תוכל להוציא אח אמחך קום קח אח אשתך ואח שחי בנותיך דורי Es kommt auch vor, worüber Z u n z in den Ritus, S. 144, sein Befremden zu erkennen giebt, daß Verse von der einen Dichtung in die andere herübergenommen werden. Zweimal begegnet uns z. B. folgende n-Strofe vom Akrostichon Abraham: הגויות בשמלות לאור היום מגוללוח ׳כלילה עת מנוחה נכלחם כסוחה; einmal in ס׳רע) אין מלה כלשוני II, p. ה) und zweitens in אריב עם רעיוני (Rel. Poes. S. 41, während sich in מ״רע, p. ח, eine andere Verszeile dafür findet). Desgleichen lauten in diesem die mit ל und ר, von Akrost. עזרא, beginnenden Zeilen übereinstimmend mit den in נפשי אל צור ילדך (Ginse Oxford, 6. 34) so gezeichneten. Wie verschieden zuweilen ein einzelner Vers bei sonstiger Uebereinstimmung lautet, dafür möge Ein Beispiel genügen. Im Pismon pn אשם, fraglich, ob von Ab r. b. Esra, lautet die ר- Strafe in תפלח ישרים, Amsterdam 1740: .ראה עניי ועמלי וכפר רוע מעללי בשרג צור גואלי אורך ימים אשביעהו משמי. In cod. Steinschneider, : סליחות כמנה׳ תלמסאן רחם סומך על רלתיך בשרהו מומלך אפחד ממיר מרינך ה׳ ישמרהו יחייהו. הלא. In Hamburg, Stadtbibl. Msc. No. 146: רפא נא לי ארוכה ומרפא ושיחו החרון יכפה וסמוך זרועו הנדכה וחזקהו ואמצהו. Ungewöhnlich ausführliche Akrosticha, wie sie im Diwan vor» kommen, habe ich bereits im vor. Jahrg., S. 425 f., mitgetheilt. Zu No. 6 verweise ich auf Zunzens Bemerkung (Synag. Poes. S. 110): ״In Gesängen, mit denen der erste Sabbat eines Neuvermählten gefeiert wurde, finden sich zuweilen Namen