Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1883-01-01 · Heft 12 · p. Seite 568

568 , Die Fabel sn Talmyd und Midrasche Es dürften die darauf anonijui folgenden ähnlichen Auslassungen des Midrasch: w'1 . . . שלשה נזקקו לאדמה ונעשו חולין מן היין אמרו חכמים. מ ביום נטע ... . und auch unser . . . . .ארז״ל כשבא נח ליטע כרם ebenfalls Rabbi Juda bar S ch a l o m zum Autor oder wenigstens zum Tradenten haben. Dafür spricht der Umstand, daß wir schon anderweitig einmal Rabbi Juda bar S ch al o m in seiner Fabel ״d er überwunde ne Sabbath" nach unserer dort gegebenen und motivirten Auffassung gegen die übermäßigen Leistungen bei sabbathlichen Tafelfreuden auftreten sahen. Man lese unsere Abhand, lung, Monatsschr. 1881, Seite 365—267, und unsere Notiz. ״Zur Lebenszeit des רבי יד,זרה בר שלום" daselbst Seite 335—336. R o ch ein Ausspruch hat sich uns von Rabbi Juda bar Schalom erhalten, der ihn uns als den wahrscheinlichen Autor unserer Fabel erkennen läßt. Tanchuma, Abschn. שמיני lesen wir: א״ר יהודה חלוי ברבי שלום בלשון עברי שמו ״ן ובלשון ארמי חמר בגי׳ מאחים וארבעים ושמנה כנגד איברים שבאדם, היין נכנס בכל אבר ואבר והגוף מהרשל והרעה ט טולטלה נכנס היין והדעה יוצאה. Von diesem Ausspruch zu unserer Fabel ist nur e i n Schritt. In dem spät entstandenen antithetisch angelegten מדרש המורה finden wir folgende Fabel: Die unreine« Thiere. Angelehnt an die antithetische Sentenz ואם אין טהרה אין טומאה ואם אין טומאה אין טהרה - heißt es: אמרו הורים ובל מיני בהמה טמאה לבהמה טהורה מבקשים אהס להחויק לנו טובה אילולי אגי ־