Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1883-01-01 · Heft 8 · p. Seite 377

, in der kaiserlichen öffeütl. Mbl. in Petersburg. 377 ימוברלץ הן מרברים שלנו י ואיזן מנהון גנסא אחרינא דאמרין אדם עושה בחכמתו דברים שלא המול ג יק * ויכול ברעתו לכוף מאי רגרם — etc. etc. מזל In Bezug auf כרכות) ׳ ששה דברים מרפאין אח החולה, f. 44 b) wird gesagt: תחלה רע כי לא כענק רפואות שהיו הראשונים עישץ רפואות שלעכשו ־ ייש כטה דברים שהיו הראשונים יודעים שיש במאכל זה שאץ יודעין אותו עכשו . ואין לסמוך עכשו על אותן רפואות לפי שאץ אני יורעץ היאך רפואה בהן ועור אין לך דבר מיוחד שחוא מרפא לכל הלי ■ etc. אלא כל אחר יש בו רפואה לדבר אחד Dann wird erklärt, zu welcher Krankheit die bezeichneten Heilmittel zu gebrauchen feien. — f. 212. Erklärung der Sinnsprüche des ברכות) בר ק פרא f. 62 b) und Lexikalisches. — f. 213. Erklärung der Beinamen שיננא für רב יהודא (Jemand, der große Zähne hat) und מורני für פאS רב (Dorfmann) und dazu die Bemerkung: ויש שנושאין עצמן לומר רכואח שמואל ורבא לא הוו קארו שמי לתלמידיהץ כי הני והאי שינאגא,ששונה הלכות או ששגונין טעמיו י והאי סודני איש . סודי תורה והני מילי בעלמא אינון י שיננא ברור בלשוננו אפילו כפי נשים וקטנים שכל נחל שינים כך קוראץ אותו ־ ונם סורגי אינו מכוער לקרא לבן כפר עירני וסודני. f. 214—5. Lexikalisches, f. 217—8. Erklärung der שיטה von ערוגה mit Abbildungen. — f. 223—4. Ueber קלף ,נ ויל u. s. w. — f. 225. Eine interessante Bemerkung über den jerusalemischen Talmud, wie folgt: והא מילתא דרב עמרם אעג רלא מיפרשא בגמרא וקבלה היא בירנא כבר טיפרשא בתלמוד וכי הא מילתא דאיתה בידנא מעשים בכל יום דטיסמיעא etc. ארץ ישיר מן תלמוד דא ישו־ דססכא הוא, — f. 226. Erklärung des סו ר יא als Landesname: סוריא כמה מדינית היא ־ כנין דמשק וחלב ומנבג ועד הרן ־ איתן מקוטוח שעל עליוני פרת קרויץ סוריא ־ ויש שם מדינה שהיתה מחוז גחל לאותן סקוס קרויא ,קרויה) סוריא י ושמה בלשון ישמע. סוריה ולשק סורסי וכתב