Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Journal
- Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
- Volume
- 32 (1883)
- Issue
- Heft 8
- Article
- Über eine handschriftliche Responsensammlung in der kaiserlichen öffentlichen Bibliothek in Petersburg
- Date
- 1883-01-01
- Page
- Seite 375 (sequence 3)
- Language
- German
- Belongs to
- article
- OCR quality
- 69% known words query
- IRI
…/2829132-2829570-2829579-2874307--21729-2874353- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
in der kaiserlichen öffentl. Mbl. in Petersburg. L75 (vgl. Horowitz 11,46 מורתן של etc. ודמות דיוקני כמין חותם למטבעות וכי über: (1,9 ראשונים); אם צורה להם (משנה ראש השנה מספקא מילתא כגון צורה את נפשי מלשון צריה ורכתבת דשדר מר רב צמח גאון בר מר רב פלטו׳ גאון צדה ופרשו מן צדה לררך לא כך הוא ושמא לא כתב כך או שטעות סופר או שגגה היא. — Heber (X, 2 שנתות היו בהין (משנה מנחות sagt der Fragestellet: מר רב צמח זקל אס שנותות ופרש שהיו בי סימניו כמין חרב שנונה, und die Antwort lautet: מעולם לא שמענו אדם ששנה אלא שנתות היו כהי! י ׳אין ברור לנו איור. לשון הוא י ובתורת מחקר שחקר מר רב צמח ואמר שמא מלשון שנינה הוא ואנו אינו דומה בעינינו שהוא מן ומן הדקדוק שנתות אחת מהן etc. הלשון ההוא ויש אוצז מלשון שינוי או שמא נקודות ר,מ כדרך שיש etc. etc. שנת כגון חמתות אחת מהן חמת בקערות שלנחשת הנקובות מתחתיהן העשויות לשער בהן שעות שמניחין אותן במים וכשנכנסץ המים עד שנת זו לחצי שעה ועד שגת וו לשעה ועד שנת וו לשעה ומחצה י והנקודות שכן הן נקראות שנתות ־ אי שמא כירין כמו חוטין ©בבין נקראין כטוט בערבית. — f. 198—200. Ueber den Werth von פרוטה und איםר האיטלקי nach arabischem Gelbe; in der Anfrage heißt es unter Anderem: ופירש מר רב סעדיה וצל על וה הענק שזה האיטר אחר מעשרים וארבעה ממשקל זהוב שלישמעאלים ובפשטו את החשבון אמר כלשון חוה אן אלפחטה גו פיצה מן קצ״ב גוא מן מתקאל רינאר אלערב . ורבנו אב בית רין נטריה רחצו(האיי) פירש כי פרוטה רבע חבה אבל למה שכתב אדוננו עכשו בתשובות אחינו בני פאם כי איסר etc.; etc.האיטלקי אינו ידוע אצלם ואינם טכירין אותו Darauf antwortet Hai: הכין הוינא דאו (ראי) אשכחנא אנפא למידע טיגה שיעורין הללו כתיקנן לא היינו כותבין שאינו ידוע אצלינו ואף מאי דאצו מר רב סעדיה נוחו עדן שהוא משוער מן מתקאל דינאר נמצא לשון פוגריון אין בו קצבה מדבר etc. etc. אלערב לא פירש מאין לו ידוע . כמי שאומר חלק אחד משנים עשר חלקים והרי רב בר לוי'בספר לאותות ולמועדים שעשה בחשבון מזלות (Autor und Werk sind meines Wissens ganz unbekannt) שהזכיר את החלק מיב חלק שקוראין לו אצטגנינק אל אתני עשריה קראו פנריון י