Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1883-01-01 · Heft 7 · p. Seite 327

Die Fabel in Talmud und Midrasch. 327 So finden wir sie auch Jalkut zu 286 § יתרו. Der Autor dieser Fabel ist zwar hier nicht genannt, aber er ist anderweitig angegeben. Ihr hohes Alter geht deutlich aus Babli, Megila 29 a, hervor. Daselbst lesen wir: הניא י ר' אלעור הקפד אומר עתידי! בחי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל שיקבע! בארץ ישראל שנאמר בי כתבור בהרים וככרמל בים יבא י) ׳והלא דברים ,׳ יקל 'והומר ומה תמר וכרמל שלא באו'אלא לפי שעה ללמוד תורה נקבעין .!בארץ ישראל בתי כנסיות ובתי מדרשות שקורי! ומרביצי! בהם ללמוד תורה על אחת כמה וכמה. Hier hören wir ר׳ אלעור הקפד nicht nur die ganze Mechilta-Fabel schon als bekannt aus demselben Bibeltext heraus predigen, sondern es ist auch die oben von uns der Fabel zugrundsgelegte Tendenz hier ausdrücklich beigefügt. Der eigentliche Verfasser der Fabel aber ist ר׳ יוסי הגלילי. Bereschith Rabba, Cap. 99, beginnt: למה תרצח! הרים גבנונים ר' יוסי הגלילי פתר קרא בהרים בשעה שבא הק״כה ליתן תורה . בסיני :היו ההרים רצים ומדיינים אלו עם אלו זה אומר עלי תורה נותנת ווה אומר עלי תורה ניתנת תמר יבא מבית אלים וכרמל מאספמיא הה״ד הי אני נאם* *) ה׳ וגו׳ כי כתבור בהרים וגו׳ וה אומר אני נקראתי ווה אומר אני נקראתי אמר הקב־ה למה תרצחן הרים וגו' מלכם הרים אלא כולכם גבנונים המר״א או גבן או רק כולכם נעשה ע״ו על ראשיכם אבל סיני שלא נעשה ע״ו עליו ההר חמר אלהים לשבחו וירד ה׳ על הר סיני אעפ״כ אף ה׳ ישכון לנצח בבית העולמים. Merkwürdig ist folgender Umstand. Während ר' אלעור הקפר, wie wir gesehen haben, die Fabel des ר' יוסי הגלילי nur als an den Text כי'כתבור בהרים וככרמל בים יבוא anknüpfendvorgebracht und seine, oben gegebene Tendenz darangeschloffen hat, Bar Kappara sie wiederum als nur von dem . s Texte למה תרצדון הרים גבנונים ausgehend sie vorbringt, um eine ') ZU וככרמל כים יבא sagt Raschi in seinem Talmudeonnnentar fl. ׳a. D. : למדנו ׳שעבר כרמל את הים ואימתי היה בשעת מתן תורה, *) Der Jeremia-Text lautet: 'גאם הס לך ה,