Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1883-01-01 · Heft 7 · p. Seite 323

Dis Fabel in Talmud Und Midrasch. 323 שמש בגבעון דום אלא כל שעה שהוא מהלך הוא מקלם להקרוש ברוך הוא וכל שעה שהוא מקלם יש בו כח לעמוד לכך אמר לו יהושע דום. Auch Raschi zur Stelle kennt diesen Midrasch. Also, daß nicht das gewöhnlichere עמוד anstatt des seltenen דום hier zu lesen ist, Das regte zur Fabeldichtung an. Aus diesem דום konnte der Fabeldichter um so mehr Capital schlagen, als es Vers 13 heißt: וידם השמש וירה עמד, also das bei der Sonne gemiedene עמד beim Monde sich ja findet. Dies führte ihn da« rauf, דום in der Bedeutung von ״schweigen" zu nehmen und seine Fabel von dem Dialog zwischen Josua und der Sonne daran zu knüpfen. Wir dürften kaum fehl gehen, wenn wir auch diese Fabel dem Autor der vorigen Fabel zuschreiben; zum mindesten ist sie ihr nachgebildet worden. War man einmal auf die Idee gekommen, zwischen Mose und dem Meere vor seiner Theilnng einen Dialog sich abspielen zu lassen, so lag es ja sehr nahe, auch zwischen Josua und der Sonne vor ihrem Stillstand einen Dialog aufzuführen. Ueberhaupt war dieser ganze Text sehr einladend für den Fabeldichter, da ja in ihm Josua zur Sonne spricht. Wir finden darum auch schon in früherer Zeit Ansätze zur Fabel an unfern Text angelehnt. Bereschith Nadba Kap. 7, ausgenommen auch Jalkut Beresch. § 11, und Jalkut zu Josua § 22, lesen wir: אמר ר׳, שמעון בן יוחאי ספר משנה הורה היה סיגנין ליהושע בשעה שנגלה עליו חקביה מצאו יושב וספר משנה הורה בידו אמר לו הזק יהושע אמץ יהושע לא ימוש ספר ההורה הזה מפיך נטלו והראה אותו לגלגל חמה אמר לו כשם שלא דוממה׳ מזה אף אהה רום מלפני מיד וידם השמש וירח עמד י) אמר ר׳ יצחק א״ל עברא בישא י) Jalkut Beresch. a. o. a. O. heißt es: והראהו גלגל חמה ולבנה איל בשם שלא דממתי מזה אף אהם רומו מפני. Das אמר ר' יצחק ist daselbst vor א״ל עבדא בישא ausgefallen, steht aber richtig in Jalkut Josua a. ö. a O> Auch Beresch. Rabba Kap. 84 und 97 heißt es אמר ר׳ יצחק אסר יהושע לשמש עבדי׳ בישא זכו/ *21