Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1883-01-01 · Heft 7 · p. Seite 319

Die Fabel in Talmud und Midiasch. SIS beiden Fällen demnach als Antwort der Erde, beziehungsweise des Meeres, an den Dichter aufgefaßt. Hiezu kam noch eine textliche Schwierigkeit in der Erzähluug der Thora von der Theilunq des Meeres. Während es bei der Ertheilung des göttlichen Auftrags an Mose Exodus, 14,16, heißt: ואחה הרם את מטך ונטה אח ידך על היפוב קעהו lesen wir daselbst V. 21: ויט משה אח ידו על הים ויולך ה, אח הים ברזה קרים עזה כל הלילה וישם אח הים לחרבה ויבקעו המים. Dort wird also Mose die Theilung des Meeres übertragen, und hier führt sie G o t t aus *)׳ Was. war darum natürlicher und für den Fabeldichter verlockender, als auf Grundlage dieser Textstelle aufzubauen die Fabel: Mose und daS Meer. ויט משה את :4 .Mechilta zu Beschallach, sectio I. cap ירו על הים התחיל הים עומר כנגדו אמר לו משה בשם הקב״ה שיבקע ולא קבל עליו הראהו המטה ולא קבל עליו• משל למה הרבר חמה למלך שהיו לו שחי גנוח וו לפנים מזו מכר הפנימי ובא הלוקח ליכנם לגן הפנימי ולא הניחו השומר אמר לו הלוקח לשומר בשם המלך ולא קבל עליו הראהו אח הטבעת ולא קבל עליו עד שניהג הלוקח אח המלך בעצמו ובא כיין שבא המלך התחיל השוטר בורח אמר לו כל היום הייתי אומר לך בשם המלך ולא קבלת < .יבשו מפני מה אחה בורח אמר לו לא מפניך אני מרח שהוא מלעיל. אמר חולי ופחדי ורקרי ונוסי מלפני הארון . ומי הוא וה האדון, אלוה יעקב שקנה. Freilich hat Kimchi unterlassen, das nach dieser Auf fass u n g schwierige pW im Munde der Erde zu erklären. Nach Kimchi müßte man übersetzen: Vor dem Herrn erbebe ich Erde, eigentlich: ist mein, der Erde, Erbeben. Auch wären nach dieser Auffassung eher die schon früher in der Frage vorgekommenen Verba Np und ov zu erwarten gewesen; darauf zielen wohl Kimchis Pleonasmen: חול«, ופחדי ו ר קד י ונוסי hin. *) Abraham ibn Esra meint diesen Widerspruch dadurch zu beheben, indem er Exod. u, 16, zu: ואוזה הרם.אמ מטך sagt: p ויחננו המטה לא בקע הים רק מרגע נטות משה ידו על הים יוליך השם את הים כמוס. p בחח קח0 עוה או יבקעו המים כי