Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · 1883-01-01 · Heft 3 · p. Seite 132

132 Abraham Bibago's Schriften. aus den Commentaren oder Compendien des Averroes kennt so). Von Griechen nennt er außerdem Ptolemäus als Vollender der Astronomie (? f. 65, B. 108), das Buch des Euclid (אקלירם) und das Buch der Kegelschnitte (f, 72, B. 120 b) 87). Der arabischen Literatur gehören auch folgende Citate an. Averroes, .־tan הפלה, in der 3. Frage (108b, B. 184 b), d. h. des Abschnitts Metaphysik; — מאמר [ב] עצם הגלגל (f. 110, B. 186), im medicinischen 174!,132 ,113) פליאה b, B. 189 b, 211, 269 b), f. unten Schriften N. 15, — אגרת אפשרות 182) הרבקות, B. 284 b). Avicenna s. unten Gazzali. (Jbn Bads che), abu Bekr ibn al-Saig, r8), אגרה הפטירה (65 b, B. 108), und über die letzte Glückseligkeit, wahrscheinlich indirekt aus Averroes (182, B. 284 b), vgl. gegen Ende des großen Comm. zu IX f« 248 M. und sonst. (Al-Farabi), abu Nasr, 69) התחלות הנמצאותb, B, 185 b) 8#). (Gazzali) abu Hamid, in טבעיות so) und אלהיות so) Z. B. פיר בם' המופת nebst dem eigenen S miete t INment ar (s. Anm. 50); —• f. 66b (B. 113) בפי' ב״ר בספר השמע;-- B 143 b כמו שהאריך מה הח' ב״ר בי״ו מביים, verbessert מב״ח, wie es heißen muß; f. 224 b בי״ו מק סיגא, falsch auf« gelöst; vgl. Der. Em. 11 », und oben S. 86; — f. 110(B. 186) בס'השמים והעולם• 87) החרוטים (arab. מג־רוטאת) von Apollonias; s. die Nachweisungen in H. B. HI, S. VI, vgl. Verz. der Berliner Handschr. S. 115 zu V, 12. Das Citat stammt wohl aus Mvreh I, 73. 88) אלציג, lies אלצאיג. so) Auch אבו גצר נתן הפרש מה f. 96 (B. 115b); vgl. mein Alfarabi S. 63. 40 (l) מהו דעת ב״ם מ מחכמות הטבעיות גם יאבו המר תלמידו באחרית הטבעיות במגלה הב* לכה העיוני (f. 65, B. 107 b). Das eitat Avicenna steht in Kanon, I, 1 1 כלל Kap. 6. Gazzali als Schü-